עץ העגבניות

עץ העגבניות  \   אהוד קלפון

 

כמה יפה לגדל עץ עגבניות בגינת הבית, לקטוף ממנו פרי בכל יום, וגם לשמור בקירור. הוא יסתפק במים מליחים וממוחזרים, ויהיה עמיד בפני מזיקים מקומיים (עד שייפגש עם הבולבולים).   

עץ העגבניות נקרא בשמו העממי טמרילו – Tamarillo  , או בשמו  המדעי – Cyphomandra betacea  . זהו עץ סובטרופי, שמקורו בהרי האנדים של פרו, שם הוא גדל בר בגובה שבין 1500 ל 3000 מטרים מעל פני הים, והוא מצוי גם בצ'ילה, אקוודור ובוליביה. מספר ארצות כבר מגדלות אותו במטעים, כגון ארגנטינה, ברזיל, קולומביה ונצואלה, וניו -זילנד וכעת מנסים לגדלו בארץ.

על פי התנאים שבהם הוא גדל במקומות אחרים, זנים מסוימים יצליחו לגדול בתנאי האקלים שלנו, הן בחורף, באזורים ללא קרה ורוחות חזקות, והן בקיץ בהשקיה. העץ הוא חצי מעוצה, ירוק – עד, ושורשיו שטחיים ולא מעמיקים באדמה. אפשר לטעת בממוצע 150 עצים לדונם, וגם לגדל עץ יחיד בגינה מנוקזת היטב בחורף, ומושקת בקיץ.

השורשים זקוקים לאדמה קלה אך עשירה בחומר אורגני. לכן בראשית האביב בכל שנה, מפזרים קומפוסט סביב העץ ומשקים. רצוי לגזום את העץ עד לגובה שני מטרים, כך שיפתח ענפים צדדיים, ויהיה נוח להגיע לפרי. מרבים אותו על ידי ייחורים מזנים מוכרים שאותם משכפלים. העץ עמיד באופן טבעי בפני מזיקים רבים, אך לעתים הוא נתקף על יד כנימות ירוקות, זבוב הפירות, פטריות ועוד. עץ בגיל שנתיים מתחיל להניב עגבניות, המוכנות לקטיף כאשר קליפתן צהובה (בזן הצהוב) או אדומה (בזן האדום). העגבניות הצהובות מתוקות קצת יותר וטעמן כטעם הגויבה. על מנת לקטוף את הפרי ולהשאיר את הענף על העץ, רצוי לסובב את העגבנייה עד שהיא נתלשת. אוכלים את העגבנייה, שהיא ענבה עסיסית, ללא הקליפה הקשיחה, ואפשר להסירה בקלות, אם משרים במים חמים מאוד, למספר דקות.

מכון המחקר ברמת הנגב, עורך ניסויי אקלום של זנים שונים, וגידולי מטע מסחריים במים מליחים. עגבניות, חצילים, תפוחי אדמה ופלפלים  שייכים למשפחת הסולניים, הכוללת צמחים עשבוניים רעילים, וכן שיחים ועצים. בארץ, גדלים בר מספר צמחים רעילים ממשפחת הסולניים, כגון, דטורה נטוית פרי, סולנום החדק, סולנום זיתני, שיכרון זהוב, טבק השיח, אטד החוף, ויתניה משכרת, ודודאים. משפחה זו, פיתחה הגנה רעילה נגד אוכלי עשב למיניהם, שאינם נוגעים בצמחיה.

רוב מיני הסולניים, מקורם בדרום אמריקה, והספרדים הביאו פקעות תפוחי אדמה וזרעי עגבניות, מפרו לאירופה במאה ה 16 ורק במאה ה 18 התחילו לאכול תפוחי אדמה ובמאה ה 19 את העגבניות. פרח הסולניים הוא דו מיני, ומורכב מחמישה עלי כותרת מאוחים, חמישה אבקנים, עמוד עלי ושחלה עלית. בעגבנייה יש ויטמינים ומינרלים רבים, וכן לקופן שהוא קרוטין אדום, הנחשב אנטי אוקסידנט (נוגד חמצון) רב ערך, הנמצא גם בפירות וירקות אדומים. עגבנייה בת 100 גרם מספקת כעשרים קלוריות, ומורכבת מ 94 גרם מים, 4.7 גרם פחמימות, 0.8 גרם חלבונים, והיתר הם מינרלים של סידן, ברזל, מגנזיום, זרחן, ואשלגן, וכן וויטמינים C  , A , E  ועוד.   

                        
Comments