גת ביער אורנים

גת ביער אורנים  \  אהוד קלפון

 

במורד הגבעה שבין קיבוץ יפעת לבין מגדל העמק, בתוך חורשת אורנים, נמצאת גת עתיקה. משטח הדריכה החצוב בסלע, נתון בשיפוע קל כדי שהתירוש יזרום לכיוון הנקב שנקדח בתוך הסלע שמובילו לבור האיגום. המתקן כולו שמור יפה ואפשר גם היום לדרוך בו ענבים לאחר ניקוי יסודי. סמוך לגת יש מחצבות שמהן נחצבו אבנים לבניית הישוב הקדום שבודאי נבנה על פסגת הגבעה, כשבמורד היה האזור התעשייתי של הכפר.

הגת החצובה בסלע, פונה בכיוון צפון- דרום כשמשטח הדריכה בדרום ובריכת האגירה בכיוון צפון. אורך משטח הדריכה - 300 ס"מ, רוחבו בחלק החיצוני, מתחיל ב 200 ס"מ ובחלקו הקרוב לבור האיגום, הוא מסתיים ברוחב של 160 ס"מ.

גובה דופן האבן המקיפה אותו הוא 12 ס"מ. מידות בור האיגום החצוב בסלע: אורך 122 ס"מ, רוחב 70 ס"מ, ועומק 30 ס"מ. בכול צד של משטח הדריכה, יש שקע עגול חצוב בסלע בעומק של 16 ס"מ. שני השקעים שימשו כבסיס לעמודי התמיכה שהחזיקו את הגג  שהיה מעל לגת.

כשיורדים במורד הגבעה בסבך הצמחייה והרקפות, רואים עוד שני משטחי דריכה של שתי גתות צמודות ושני בורות איגום חצובים בסלע. הריכוז של מספר גתות במקום אחד מעיד שזה היה "בית גתות" כמו שמוזכר בתלמוד בתוספתא (תרומות,ג,ז). כלומר זה היה המרכז התעשייתי של הכפר לדריכת ענבים בגתות ולעשיית יין.

במרחק של 50 מטרים משם יש מחצבות אבן עתיקות שמהן חצבו אבנים לבניית הישוב הקדום שהיה למעלה. יש שני כוכים חצובים בסלע (כעת הם מלאים באדמה), ששימשו כנראה כמחסני מזון לשמירת כדי שמן זית, כדי יין, ועוד.
ביער האורנים של סוף חודש דצמבר, רואים הרבה פרחי כרכום לבנים, משטחי עלים של רקפות, עלים של חצבים, עלים של עירית גדולה, משטח של סירה קוצנית המכסה את המפנה המזרחי של הגבעה ועלי החורף מכסים את ענפיהם הקוצניים שעמדו חשופים לאורך הקיץ.
אספרג החורש משתרע על האדמה, קיסוסית קוצנית מטפסת על העצים וזרעי הגזר הקיפח נדבקים לבגדים. בקרחת יער קטנה, הוציאו צמחי הדודאים את פרחיהם וגם כתמה עבת שורשים נמצאת בפריחה. במהלך חודש ינואר, יש פריחה מלאה של רקפות, המוסיפות צבע ומפיחות רוח חיים במורד הגבעה השומרת סודות קדומים הספונים בסלעים שנחצבו לפני אלפי שנים.  
אפשר לשפוך מים על משטח הדריכה של הגת ולראות את זרימתם לכיוון הנקב המוביל אל בור האיגום החצוב בסלע. אפשר לדמיין איך האנשים חיו כאן בתקופת המשנה והתלמוד ואולי לפני כן. הם  עיבדו את שדות עמק יזרעאל, גידלו כרמים ומטעי זיתים, חצבו אבנים לבנייה וסיפקו את כול צורכי מחייתם בכוחות עצמם. אפשר "לשמוע" את צהלת השמחה של העובדים הדורכים ענבים בגת המקורה והמוצלת, בחודשי הקיץ.

אמרו חכמי המשנה  שחודשי אב אלול ותשרי הם "ימי הבציר העליזים". דריכת ענבים בגת גרמה לאנשים לשמוח לאחר העבודה המפרכת שעשו בכרמים במהלך השנה. גם ירמיהו הנביא אמר (הרבה לפני כן) בפרק כ"ה פסוק ל' " הידד כדורכים יענה אל כל יושבי הארץ". בעתיקות בית שאן נחשפה ריצפת פסיפס מהמאה השישית לספירה של דריכת ענבים בגת ובקצרין העתיקה מתקופת התלמוד, יש גת משוחזרת שאפשר להתנסות בה בדריכת ענבים והתירוש זורם לבור האיגום.

במשל הכרם המוזכר בספר ישעיהו פרק ה' 1-2 כתוב : " כרם היה לידידי בקרן בן שמן. ויעזקהו (עדר אותו) ויסקלהו (ליקט בו את האבנים) ויבן מיגדל (מיגדל שמירה) בתוכו וגם יקב (גת ענבים) חצב בו ". בראשון לציון התגלתה גת ענבים עם משטח דריכה גדול, בור שיקוע וסינון, ובור איגום לתירוש שבתחתיתו יש צלב המעיד על המקור הביזנטי שלו. להצללת נוזל התירוש פיזרו מעל לענבים שבמשטח הדריכה, אבקת חוואר.

מתקני התעשייה היו מרוכזים באזור אחד של הכפר שבו היו גם מחצבות האבן וגם ים וממל לפריכת הזיתים ולהפקת שמן זית בבית הבד. הכפר עצמו נבנה בדרך כלל בחלק הגבוה של ההר לצרכי הגנה והחלק התעשייתי נבנה במורה ההר כמו שרואים בכרמל (ליד מחצבות קדומים), בגבעת האורנים שליד יפעת ובעוד מקומות הרריים.

תהליך יצור היין בגת הקדומה: מפזרים את הענבים על משטח הדריכה ודורכים עליהם. משאירים את החומר במשטח הדריכה לכמה ימים לצורכי תסיסה. התירוש זורם בגרוויטציה אל הנקב המוביל אותו לבור האיגום. שמים את הזגים ושאריות הענבים בתוך סלים וסוחטים אותם בעזרת מכבש בורג עד שהתירוש זורם לבור. אוספים את היין מבור האיגום ומאחסנים אותו בתוך קנקני חרס לתסיסה משנית.                                                   

ספרות עזר

איילון א', (תשנ"ז) א'. "סופה של תעשיית היין הקדומה במישור החוף המרכזי", בתוך: ז' ספראי, א' פרידמן וי' שוורץ (עורכים), חקרי ארץ, עיונים בתולדות ארץ-ישראל, רמת-גן, עמ' 149-166.

איילון א', (תשנ"ז) "עפר לבן ידוע" - ידוע גם כממצא ארכאולוגי", חלמיש 4, עמ' 64.

בן-יעקב, י', (תשמ"ו); "עפר לבן ידוע": הצללת תירוש באמצעות חוואר, מציאות ומקורות, חלמיש, 3, עמ' 21-27.

זמר א', (תשל"ח); קנקני אגירה בסחר הימי הקדום, חיפה.

ייבין ז' ופינקלשטיין ז', (1999); קסטרא למרגלות הכרמל, העיר וצפונותיה, חיפה.

ישראל י', (תשנ"ד); "אשקלון", חדשות ארכיאולוגיות, ק, עמ' 86-91.

מזור ג', (תשמ"א); "גתות הנגב", קדמוניות, יד, עמ' 51-60.

עמית ד', (תשנ"ז); מזור – (1993), חדשות ארכיאולוגיות, קו, עמ' 86-92.

פיינגרש ע', עיטם ד'. (תשמ"ט); ארץ היין, תל-אביב.

פרנקל ר' ואיילון א',( תשמ"ט); גפן, גתות ויין בעת העתיקה, תל-אביב.

קידיאושן נ', איילון א' ויוסף א', (תש"ן), "שתי גתות יין מתקופת התלמוד ליד תל קסילה", ישראל - עם וארץ, שנתון מוזיאון ארץ-ישראל, תל-אביב ה'-ו' (23-24).

 

 

 

 

 

                                                       

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

                                                           

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

       


Comments