פלישת דבורה אסיאתית

פלישת דבורה אסיאתית \  אהוד קלפון

 

בשנים האחרונות אנו עדים, לפלישה של דבורה אסייתית בשם Apis cerana  לאוסטרליה, לדרום אמריקה וצפונה, לספרד, לצפון אפריקה, למצרים, לסעודיה וירדן וכעת הגיעה גם לאילת. דבורה זו, קטנה יותר ועל בטנה מספר רב של פסי רוחב, מדבורת הדבש האירופית (שמגדלים בישראל)  ששמה  Apis mellifera . גבולות אוכלוסייתה בעבר, היו מדרום מזרח אסיה עד אירן. אך לאחרונה היא הולכת ומתפשטת בעזרת אוניות סוחר לארצות רבות וגורמת נזקים גדולים לדבורים המקומיות. אחת הבעיות בפלישה זו היא, שהדבורה האסייתית מתחרה על איסוף צוף ואבקת פרחים, אינה מייצרת דבש ואינה נחשבת למאביקה מועילה בפרחי המטעים.

בעיה חמורה יותר היא, שהדבורה האסייתית נושאת בגופה טפיל מיקרוסקופי בשם Nosema cerana  שאינו מזיק לה, אך ממית את דבורי הדבש המקומיות בארצות פלישתה. טפיל זה, מסוגל להדביק אוכלוסיית כוורת בתוך חודשיים ולגרום לתמותה מלאה של אותה אוכלוסייה, בתוך חצי שנה עד שנה וחצי.לא נוצר זיווג בין הדבורה האסייתית לדבורת הדבש האירופית.

חוקר מספרד, העוקב מספר שנים אחר פלישת דבורה זו, טוען ש 50% מכלל אוכלוסיות דבורי הדבש בספרד נגועות בטפיל המסוכן שהגיע עם פלישת הדבורים האסייתיות. בספרד יש שניים וחצי מיליון כוורות, שהן רבע מכלל הכוורות של האיחוד האירופי. בארץ אנו נמצאים רק בראשית המתקפה, שהחלה באילת, אך חייבים להדבירן בטרם תתפשטנה צפונה. בדרום מזרח אסיה, יש כעשרה מינים של דבורי הדבש (Apis ), שחיים באזורים טרופיים וסובטרופיים.

לא מגדלים את הדבורים הללו בכוורות, כי הן תוקפניות ומגנות על הקן ברדיוס גדול מאוד. הן רודפות אחר כול מי שפולש לתחומן, בלהקות גדולות, למרחקים גדולים וממהרות לעקוץ. הן מתיישבות בטבע בעצים וסלעים חלולים, שם הן מטילות ביצים ומשלימות גלגול מלא. הן נושאות בגופן טפילים זעירים, מחלות בקטריאליות ומחלות וירליות. בעולם ידועים כעשרים אלף מיני דבורים (Apoidea ), 85% מהן חיות ביחידות ולא בלהקות. כך שרוב הדבורים בטבע אינן חיות באוכלוסיה משותפת, כמו בכוורת. רובן אינן חברתיות, אינן אוגרות דבש ורק לעתים רחוקות הן עוקצות.

דבורת הדבש האירופית (שמגדלים בארץ), יוצאת דופן בחיי החברה שלה, בהתנהגותה, בכמויות הדבש שהיא מייצרת ואוגרת, בקלות גידולה, ואינה מייצגת את כלל הדבורים. היא מתפקדת בתוך חברה ענקית המונה כארבעים אלף דבורים בכוורת. פעילותה נמשכת  כחודש ימים, הנקבעת על פי גילה. בתוך אוכלוסיית הכוורת, ישנה מלכה אחת, כמה מאות זכרים (רק כאשר שזקוקים להם להפריית המלכות הצעירות) וכמה עשרות אלפי פועלות. מרגע הטלת הביצים על ידי המלכה עד ליציאת הפועלת מתא הגולם, עוברים 14 יום, אצל הזכר 24 יום ואצל המלכה 16 יום.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

                                                                  

 

 

 

 


Comments