נחליאלי לבן וצהוב

נחליאלי לבן וצהוב  \  אהוד קלפון

 

נחליאלים מגיעים אלינו מאירופה, במהלך אוקטובר ונובמבר. נחליאלי לבן חורף סביב הים התיכון ובארצנו, ונחליאלי צהוב חולף מעלינו, עם נחיתות ביניים כדי למצוא מזון. הוא ממשיך לנדוד דרומה לאפריקה החמה, ונעלם מעינינו ברוב המקומות, לאורך חודשי החורף.   

נחליאלי לבן ( Motacilla alba )Pied Wagtail  , שייך לסדרת ציפורי שיר ולמשפחת הנחליאלים. הוא מגיע מאירופה בסתיו, וחורף  סביב הים התיכון בכפרים עשירים בחרקים, בסביבה שבה מגדלים בעלי חיים, ובשדות פתוחים. הוא חותר בכנפיו ועולה מעט באוויר, ולאחר מכן הוא מצמיד את כנפיו לגופו ויורד מעט, כך שתעופתו נראית גלית. המעוף הגלי עוזר להגנתו באוויר מפני טורפים, כי זה  מקשה על אויביו להשיגו.

הוא נודד בשעות הלילה (כמו ציפורי שיר קטנות אחרות), ונח ואוכל בשעות היום. הוא חוזר צפונה לאירופה בחודשי מרץ – אפריל לאותו מקום קבוע שבו הוא מקנן ודוגר בכל שנה. זוגות הנחליאלים אינם קבועים, לעתים רואים נקבה של נחליאלי עוברת מטריטוריה של זכר אחד לטריטוריה של זכר אחר. הנקבה בונה את הקן בעצמה ודוגרת על הביצים לבדה.

רוב הנחליאלים חולפים מעל ישראל וחורפים באפריקה ומעטים נשארים כאן בחורף עד לשובם צפונה באביב. יש מעט זוגות נחליאלים הנשארים כאן במשך כל השנה, ולא שבים לנדוד צפונה. עופות קטנים הניזונים מחרקים, כמו הנחליאלי ואדום החזה, מצוידים במקור דק (כמו פינצטה - מלקטת) המותאם לתפיסת חרקים ותולעים.
הם שומרים על טריטוריה פרטית שלהם בקנאות בעונת החורף, כי אוכלוסיית החרקים מעטה בעונה קרה זו, והם מתחרים על מעט המזון להישרדותם. לעומתם, עופות הניזונים מזרעים וצמחים, כגון זרזירים, מבלים את החורף ביחד בלהקות גדולות, כי יש שפע של מזון בשדות לכולם. השם נחליאלי בא מהמילה נחל, כי באירופה הוא מבלה את רוב זמנו בסביבת נחלים ומקווי מים.
נחליאלים נודדים אלינו בעיקר מארצות ממזרח אירופה, מרוסיה ומארצות סקנדינביה. כל נחליאלי מבלה במהלך היום, בטריטוריה פרטית שלו ובערב  מתקבצים הנחליאלים יחד ללינת לילה משותפת, המעניקה להם חום וביטחון. למחרת היום, הם שוב נאבקים זה בזה על מזון ועל סביבת מחייה.
משקלו של נחליאלי  25  גרם, הוא נע מהר על הקרקע וזנבו הארוך משמש לו לאיזון ושמירה על שיווי משקל. קיים אצלם די מורפיזם מיני (דו צורתיות מינית), כלומר יש הבדל בין זכר לנקבה. אפשר לזהות נחליאלי זכר (בוגר) בכיפה השחורה שלראשו ואת הנקבה בכיפה האפורה. בימים שלפני הנדידה צפונה, מתחזק גם הצבע השחור בחזהו של הזכר.
אפשר לראות שני זכרים מתחרים על אותו שטח מחייה. הזכר בעל הטריטוריה, מנתר לאוויר כשהוא מפנה את אצבעות רגליו עם טפריו כלפי הזכר שפלש לתחום מחייתו וזה מסתלק. הנחליאלים רצויים בגינה כי הם אוכלים חרקים ומדללים את אוכלוסיותיהם. 

נחליאלי צהוב (Motacilla flava  )     ,Yellow Wagtailנודד בסתיו ממזרח אירופה למזרח אפריקה, חולף מעל אזורנו, ונוחת לזמנים קצרים בארצנו. מעט מאוד פרטים נשארים לחרוף בארץ, אך בכל שנה בסתיו הם נראים ליד מקורות מים מחפשים תולעים וחרקים.

נחליאלים ממערב אירופה ועופות אחרים מאזורים אלה, נודדים דרומה מעל ספרד ומיצר גיברלטר למערב אפריקה, ושבים צפונה באביב. באמצע נובמבר, נראה נחליאלי צהוב בודד, שולף תולעים בגדות נחל בצפון,  ונחליאלים לבנים, בשדות עמק יזרעאל. זנבו של נחליאלי צהוב קצר מזנבו של נחליאלי לבן, רגליו שחורות, כנפיו אפורות חומות, גחונו צהוב, גבו ירקרק, מקורו חד כמו מלקטת עדינה, ומותאם לתפיסת מזונותיו. לזכר יש צבעים עזים, המבליטים אותו מרחוק, ולנקבה יש צבעים דהויים שאינם מבליטים אותה בסביבתה, ומאפשרים לה להסתתר.       

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

                                                                 

 

 


Comments