נשר בז ותנשמת

נשר בז ותנשמת   \   אהוד קלפון

 
עופות דורסי יום ודורסי לילה, נאבקים לשרוד בהרים ובעמקים החקלאיים של צפון הארץ (ובאזורים אחרים), וסביבות מחייתם משתנות בלי הרף וגורמות לאי יציבות אוכלוסיותיהם. להלן תיאור של ארבעה מהם, שחלקם נראים במספרים גדולים (בז מצוי), חלקם על סף הכחדה (נשרים), וחלקם אומצו על ידי החקלאים למלחמה במכרסמים בשדות העמקים (תנשמות).

נשר  Gyps fulvus : על פי המקרא, הנשר הוא סמל המסירות והדאגה לצאצאים " כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף יפרוש כנפיו יקחהו ישאהו על אברתו" (דברים לב, 11). הנשר המקראי חי מאז ומתמיד בכל חלקי הארץ, לפני שאוכלוסייתו התמעטה מאוד ונמצאת בסכנת הכחדה. זהו עוף דורס השייך לסדרת דורסי יום, למשפחת הנצים, ולסוג נשר. אורך גופו עד מטר אחד, אורך כנפיו עד 280  ס"מ וצווארו חשוף מנוצות על מנת שיוכל להכניס את ראשו לתוך גופות הפגרים שמהם הוא ניזון.

מאחר שהפגרים הולכים ומתמעטים בשדות ולעתים הנשרים אוכלים מזון מורעל, אוכלוסייתם הולכת וקטנה בסביבתנו. נקבת הנשר מטילה ביצה אחת (בכל מחזור גידול), שעליה דוגרים שני ההורים עד לבקיעתה. הגוזל היחיד מטופל כהלכה על ידי שני בני הזוג, במשך כשלושה חודשים, עד שהוא עף ופורח מהקן. "הנה כנשר יעלה וידאה ויפרוש כנפיו על בצרה" (ירמיהו מ"ט , כ"ב ).

 בז אדום (Falko naumanni) –   Lesser Kestrelהוא עוף דורס - יום הקטן ביותר בארץ. הוא שוקל 160  גרם, צבעו חום אדמדם וניזון בעיקר מחרקים. בניגוד לבז המצוי (הגדול יותר) שהוא יציב בארץ, הבז האדום (הבהיר יותר), נודד מאפריקה לכאן באביב ושב לשם בסתיו. הזכרים מקדימים לבוא לפני הנקבות וחוזרים לאותו מקום קינון בכל שנה.

אוכלוסיית הבז האדום הולכת ומתמעטת בארץ, ומעטים שבים באביב לקנן, בעיקר בדרום הר הכרמל ובירושלים. הנקבה מטילה ארבע ביצים בקן, ודוגרת עליהן 28 יום. הגוזלים מטופלים על ידי ההורים כארבעה שבועות ובראשית הסתיו הם שבים לאפריקה. הם מבלים את רוב חודשי השנה באפריקה, בניגוד לדורסי יום אחרים הנודדים מאירופה לאפריקה לחודשי החורף ומבלים את יתר הזמן באתרי הקינון במרחבי אירופה.

בז מצוי (Falco tinnunculus  ) נפוץ בארץ ונראה דואה מול הרוח ומרחף באותה נקודה באוויר. הוא רואה מרחוק ומאתר בעיניו החדות כל דבר שזז על הקרקע או באוויר. לעתים הוא משנה עמדת תצפית, עולה לגובה או יורד נמוך מעל לקרקע וממשיך לרחף באותה הנקודה עד שהוא מגלה טרף ומיד צולל ולוכד אותו בטפריו.

הוא ניזון ממכרסמים, ציפורים, זוחלים וחרקים והוא שייך לסדרת "דורסי יום". הזכר שוקל  160  גרם, הנקבה שוקלת 190  גרם והם נשארים ביחד במהלך תקופת הרבייה וגידול הצאצאים. הנקבה מטילה כחמש ביצים ושניהם משתפים פעולה בדגירה ובהאכלת הגוזלים עד שהם עפים ועומדים ברשות עצמם.

לבז המצוי יש כנפיים מחודדות, הוא יציב בארץ ונפוץ באסיה באפריקה ובחלקים של אירופה. הוא חי מעל לשטחים פתוחים ומקנן באביב על עצים על בניינים ועל צוקים. בחודש מרץ, מגיעים אלנו מאפריקה עופות דורסים אחרים כגון חיוויאים, רחמים וגם בזים אדומים, המקננים בארץ במהלך האביב והקיץ ושבים לאפריקה בסתיו.

תנשמת לבנה Tyto alba  : בספר דברים יד, ט"ז כתוב: "את הכוס ואת הינשוף והתנשמת" ומוזכרת גם בספר ויקרא. התנשמת שייכת למחלקת העופות, לסדרת דורסי הלילה ולמשפחת התנשמות. היא יציבה בארץ, אינה בונה קן, אלא חיה בכוכים ובמקומות נטושים בשכנות למעונו של האדם.

החקלאים נעזרים בה כמדביר מכרסמים ביולוגי ואף התקינו בשדותיהם ארגזי קינון מיוחדים להטלה ודגירה.
התנשמת מסתתרת בשעות היום, ועם רדת החשכה היא יוצאת אל השדות לחפש טרף. היא בולעת את המכרסם בשלמותו ופולטת צנפה המכילה את שערות המכרסם ואת עצמותיו המכווצות.

בשעת סכנה, היא משמיעה קולות נשיפה חזקות, עם נקישות מקור. בחודשי האביב יש חיזור, רבייה, הטלת ביצים ודגירה של הנקבה  עליהן במשך כחודש ימים. בזמן הדגירה, הזכר דואג להביא לה מזון עד לבקיעת הביצים. התנשמת עפה בלילה בשקט מוחלט וכך היא צוללת לעבר טרפה ומפתיעה אותו.  

 

 

 

                                                           

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

                                                                 

 

 

 

 

 

 

 

Comments