עופות טפילים

עופות טפילים  \  אהוד קלפון

 

מחקר שנעשה לאחרונה בקנדה, מראה שאין קשר בין גודל העוף למידת האגרסיביות שלו, בניגוד למה שהיה ידוע עד כה. הדעה הייתה  שעופות גדולים תוקפניים יותר ומשתלטים על העופות הקטנים.

המחקר מראה, שההבדל העיקרי בהתנהגות העופות הוא גודל המוח ביחס לגוף. למשל לגנבים מבין העופות, יש מוח גדול מאוד ביחס לגודל גופם ועופות קטנים יכולים לשרוד  בעורמה ולשדוד עופות גדולים מהם.

החוקרים גילו ששני אחוז מכלל העופות הם קלפטופרזיטים (גנבים טפילים), שגונבים טרף ומזון, וחיים על חשבון אחרים. זה אומר, מאתיים מיני עופות, מיתוך קרוב לעשרת אלפי מינים ידועים, נראו גונבים אוכל מאחרים. הבולטים ביותר מבין הגנבים, הם הנשרים, הבזים והשקנאים למיניהם. לעומתם ציפורי השיר גונבות פחות.
מזון נגנב בקרב אותו המין וממינים אחרים וגם ממחלקות אחרות של בעלי חיים ומבני אדם. העורבים ידועים בתכונה זו ויש גם יצירה מוזיקאלית בשם "העורב הלקחן". נרשמו מקרים של חטיפת טרף מעוף אחר, תוך מרדף באוויר. היו גם מקרים שעופות הציקו לאחרים שרק אכלו והכריחו אותם לפלוט את מזונם מהקיבה, על מנת לקחתו לעצמם.

החוקרים גילו שהמשותף לכל משפחות הפשע, הוא מקום המגורים. הציפורים הגונבות, חיות בדרך כלל במקומות פתוחים, במרחבי חופים וים, בעמקים רחבי ידיים ולא בסבכי חורשים. בשטחים פתוחים, הגנבים יכולים לראות רחוק וברור את מטרת תקיפתם. העופות  הקלפטופרזיטים ניזונים בדרך כלל מדגים, מעכברים ומבעלי חוליות אחרים ולא רק מחרקים.

המזונות הנלקחים מעולם החי, עשירים בחלבונים, בחומרים מזינים, בקלוריות ועוד. קשה לתפוש בעלי בחיים בזמן שהם שוחים במים, צוללים, או רצים בשדה, אך קל לגנוב אוכל מהחי מעופות אחרים המיומנים בתפיסתם. העופות שגונבים, משתמשים בחוכמתם על מנת להערים על קורבנותיהם, גם אם הם בעצמם קטנים וחלשים בהשוואה לעופות הנגזלים והנשדדים. עופות אלה, שמיומנותם בתפיסת טרף אינה מפותחת  דיה, מסתמכים על מוחם המפותח, על מנת לשרוד בעורמה על חשבון אחרים, כגנבים טפילים.

 

 

 

                                                              

 

 

 

 

 

                                                                                                           

   


Comments