בולבול צהוב שת

בולבול צהוב שת   אהוד קלפון

עם עלות השחר, מקדימים הבולבולים להתעורר, עם שירה ערבה. הם לנים בסבך החורש בזוגות, ובכל בוקר הם עטים על כל פרי עסיסי בגינות ובמטעים, אוכלים מעט ומנקרים הרבה. לאחר שמילאו את קיבתם, הם מתחבאים בין ענפי העצים בחורש, ומנהלים ביניהם שיחות ארוכות ורגועות. כאשר תנובת הפרי מגיעה לשיאה, בסוף הקיץ ובראשית הסתיו, באים עוד בולבולים לסעוד, כי יש מספיק מזון לכולם. זוג בולבולים שחי באופן קבוע בסביבה הקרובה, נראה שולט היטב על שטח של דונם אחד, שחלקו מורכב מחורש טבעי וחלקו מורכב מגינות נוי פרטיות.    

מעניין שבמהלך השנים, הבולבולים "למדו" שהאדם אינו קוטף פירות מנוקרים ומנוקבים בגינתו, אלא רק פירות שלמים ויפים. מכאן שהם מנקרים ונוגסים מעט בכל פרי בשל, לא אוכלים אותו בשלמותו אלא בהמשכים, והפירות הפגועים נשארים על העצים להזנתם.

במטעים הם ניזונים מפירות עסיסיים בשלים, כגון אפרסקים, משמש, שסק, תאנים, תמרים, גויאבות, תפוחים ועוד. הם גם מנקרים בקליפת הרימון המרה, כדי להגיע לגרגריו המתוקים. בחורשים הטבעיים, הם ניזונים מפירות עצי הבר ומחרקים.

בולבול צהוב שת ( xanthopygos Pycnonotus ) היא ציפור שיר יציבה שוכנת עצים. השם העברי והאנגלי בולבול, הגיע מהשם הערבי, שפירושו זמיר. זוהי ציפור יציבה באזורנו, במערב אסיה ובאפריקה ובולטת בקול שירתה המונוטוני, שעוצמתו משתנה על פי האתגרים הניצבים בפניה. בולבולים נפוצים בכל מקום בארץ, בסבך החורש וגנים במקומות ישוב, היכן שיש די מזון למחייתם. זוג בולבולים תמיד יבחר לבנות קן במקום עשיר במזון.

הבולבול גדול במעט מדרור הבית, אורכו כ 20  ס"מ, אורך כנפיו עד 10  ס"מ ומשקלו כ 40  גרם. הוא מתמרן היטב באוויר בין העצים בכנפיו הקצרות, אך אינו מטיב לעוף. מקורו כפוף במקצת ורגליו קצרות.

בעונת הקינון, הנמשכת בין מרץ לאוגוסט, עשויים הבולבולים להשלים שניים עד שלושה מחזורי רבייה, קינון, וגידול גוזלים. הקן נבנה על ידי הנקבה, במקום מסתור בין ענפי החורש, והזכר עוזר באיסוף זרדים דקים, בשבעת ימי הבנייה.                                                           

הנקבה מטילה עד ארבע ביצים במחזור אחד, ודוגרת עליהן לבדה במשך שבועיים ימים עד לבקיעתן. בשלב זה, שני ההורים משתתפים בהאכלת הגוזלים בחרקים, ובהמשך גם בפירות. הגוזלים מטופלים בקן, במשך עשרה ימים, עד שהם מתחילים לעוף, ונעזרים בהורים במשך חודש נוסף, מחוץ לקן. בגיל חודש וחצי הם עוזבים את ההורים ועומדים ברשות עצמם.

צבעו של הבולבול בארץ, הוא חום אפור, ראשו וזנבו שחורים ובסיס הזנב (תת – שת) צהוב. אויביו העיקריים, הם עורבנים, הטורפים את הגוזלים והביצים, וגם נחשים המטפסים על עצים, ומגיעים לקנים ולגוזלים.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

                                                        

Comments