נדידת עופות בסתיו

נדידת עופות בסתיו  \  אהוד קלפון

 

תופעת הנדידה הרשימה את הקדמונים ואת אנשי המקרא, ועדיין מרשימה גם אותנו. האדם התפעל מרזי הניווט של העופות הנודדים, מנדידת ציפורי שיר קטנות, מעופות דורסים ועופות מים, וכן מציפורים השבות לקנן באותו המקום בכול שנה. "גם חסידה בשמים ידעה מועדיה ותור וסיס ועגור שמרו את עת בואנה" (ירמיהו ח, 7). "ראיתי והנה אין האדם וכל עוף השמים נדדו" (ירמיהו ד, 25).  
יש חוקרים הטוענים שמקום המחייה המקורי של העופות היה באזורים הטרופיים, ומשם החלו לנדוד צפונה בעקבות נסיגת הקרחונים לעבר הקטבים. במרחבי הצפון הם גילו מקורות מזון בשפע, ומקומות מתאימים לקינון וגידול גוזלים באביב ובקיץ. מכאן שהם נדדו צפונה באביב לצורכי רבייה וגידול צאצאים, ושבו בסתיו אל הדרום החם. ככל שהשתפרה תעופתם הם נדדו למרחקים, כך שהם יכלו להגיע לאזורים יותר צפוניים ולזכות במרחבי מזון נוספים, והרבה שעות אור.
הדחף של העופות להתחיל לנדוד, היה לצורכי הישרדות, וכך התפתחה יכולת הנדידה, עם הצטברות מאגרי שומן בגוף לאנרגיה. החוקרים טוענים שתחילת הנדידה בסתיו, בהמיספרה הצפונית של כדור הארץ, נקבעת על פי כמות שעות האור ביממה.
העופות קולטים את השינויים שחלים בכמות האור, המאיצים פעילות הורמונאלית בגופם, הדוחפת אותם לנדוד. אם כן כמות האור ביממה מהווה גורם חשוב בתחילת הנדידה, ולא השינויים שחלים במזג האוויר.
רוב הציפורים אינן חולפות מעל הים, ומעדיפות נתיבים יבשתיים. בכל שנה בסתיו ובאביב, חולפים מעל ישראל קרוב למיליארד עופות, השייכים ל 300 מינים. חלקם עפים בלי נחיתה, כגון דורסים למיניהם, וחלקם עם נחיתה כגון חסידות, שקנאים ועוד.
רוב הציפורים נודדות בלילה כגון ציפורי שיר ועופות מים כגון ברווזים, ואנפות. עופות הנודדים ביום הם שקנאים, חסידות, עגורים ועוד. דרור הבית אינו נודד, כי יש שפע מזון ליד מעונו של האדם, ותנאי האקלים מתאימים לו בכל עונות השנה. בניסוי שנערך בצפון מזרח ארה"ב, שוחררו מספר זוגות דרורים ועקבו אחר התנהגותם. עם בוא הסתיו, הדרורים נדדו דרומה לאזורים חמימים עם שפע אור ומזון, ושבו צפונה לקינון באביב. מכאן שהצורך הקיומי, הפך ציפור מקומית לציפור נודדת.
הזרזירים נודדים בכל שנה מאירופה דרומה לאזורנו ושבים לשם באביב. אלה שחיים באזורי אקלים נוחים יחסית, עם די מזון, כמו באיים הבריטיים, אינם נודדים, אלא נשארים שם בכל עונות השנה. מאחר שלא נוצר לחץ קיומי לנדוד, הם מעדיפים לא לנדוד. מאידך, יש ברווזים הממשיכים לחיות באגמים הקפואים בצפון מזרח ארה"ב, והפסיקו לנדוד, כי מספקים להם מזון בסתיו ובחורף. 
לעופות יש 3% שומן בגוף בעונת הקיץ, ובעת הנדידה בסתיו יש 15% שומן. לעופות הנודדים רחוק, יש 50% שומן, המספיק לתעופה ארוכה ללא עצירת ביניים לאספקת מזון.
עופות בעלי כנפיים ארוכות ומחודדות בקצה, עפים מהר ורחוק יותר מעופות בעלי כנפיים קצרות. עופות רבים נוהגים לנדוד דרומה בסתיו, עוד לפני שנגמר מלאי המזון בסביבתם, ועוד לפני בוא גלי הקור וימי החושך. הנדידה באביב צפונה מתחילה בהשפעת דחף הורמוני הרבייה, המופעלים על ידי שינויים בכמות האור ביממה. בזמן התעופה, עולה טמפרטורת הגוף של העופות מ 38 ל 44 מ"צ. מאחר שהם חייבים לשמור על הנוזלים בגוף בנדידות הארוכות, רבים הסתגלו לנדוד בשעות הלילה הקרירות.

יש בעלי חיים היורדים מהרים גבוהים בסתיו לעמקים החמים, ועולים שוב באביב. יש יונקי יבשה גדולים במערב קנדה וארה"ב, הנודדים למרחקים גדולים מצפון לדרום בסתיו, וחוזרים צפונה באביב. באוקיינוסים, יש נדידה עונתית של דגים ויונקים, לעבר אזורים עשירים במזון. גם תולעי הגשם (שלשולים) נודדות בצורה אנכית מעומק האדמה כלפי מעלה בעקבות הגשמים, ובימי הקיץ הן מעמיקות לשכבה הלחה.   

                                                                  

 

   

Comments