סיס החומות

סיס החומות  \  אהוד קלפון

סיס החומות שוהה באוויר למעשה רוב ימי חייו, למעט זמן הקינון והדגירה. החוקרים למדו שהוא עף ודואה באוויר באופן רצוף עשרה  חודשים בשנה, ומטפל בגוזליו במשך חודשיים, שגם בהם הוא נמצא הרבה זמן באוויר לתפיסת חרקים עבורם.  

התור והסיס, מבשרים את האביב בארץ ישראל. בספר ירמיהו פרק ח, פסוק 7 כתוב: " ותור וסיס ועגור שמרו את בואנה". סיס החומות, הוא עוף קטן המביא תועלת רבה בערינו ובשדותינו, על ידי צמצום חרקי האביב והקיץ, שעפים באוויר.

בעברית הוא נקרא סיס, בגלל הצליל שהוא משמיע, בלטינית היא נקראת Apus Apus  , כי הוא כביכול חסר רגליים בגלל קטנותן, ובאנגלית הוא נקרא Common Swift , בגלל מהירות תעופתו שיכולה להגיע עד 120 קמ"ש, אך הממוצע בזמן הנדידה הוא 40 קמ"ש. לעתים הוא נוסק באוויר במהירות, עד לגובה של  2500 מטרים, כנראה לצורכי ניווט. יש חוקרים הטוענים שסיס החומות אינו זקוק לשינה, או שהוא ישן לזמנים קצרים בדאייתו מול הרוח, אך נדרשים מחקרים כדי לאשר הנחה זו.

הסיס חי בלהקות במזרח אפריקה, ומגיע אלינו באביב, מסוף פברואר עד תחילת מרץ. הוא מקנן כאן, בעיקר בצפון הארץ ובמרכזה, מגדל את גוזליו, ושב בסוף הקיץ דרומה לאפריקה. בשעות הערב הוא עף ומתמרן באוויר בקבוצות קטנות או גדולות בתוך הערים, וביום הוא עף נמוך מעל השדות ולוכד עד 20 אלף חרקים בתעופה יומית רצופה. הוא בונה קן, בנקיקי סלעים, בחומות, ובחריצי מבנים בעיר, ושב מאפריקה בכל שנה לאותו מקום קינון.

שני בני הזוג דוגרים על הביצים במשך כעשרים יום לסירוגין עד לבקיעתן, והם מאכילים את הגוזלים בחרקים דחוסים, כחודש וחצי, עד למעוף נדידתם. צבע הסיס כהה, גודלו כ 18  ס"מ, משקלו כ 40  גרם, מוטת כנפיו עד 45  ס"מ, ראשו שטוח, מקורו קצר ורחב (מותאם ללכוד        חרקים באוויר), זנבו קצר משל הסנונית, וחי כעשר שנים. הסיס מגיע עד צפון אירופה בחודש מאי, ושוהה שם זמן קצר יותר מאשר אצלנו, עד שובו לאפריקה.

גם כאן וגם שם, אוכלוסיית הסיסים הולכת ומתמעטת בערים הגדולות, בגלל הבנייה המודרנית של הבתים, שאין בהם פינות מתאימות לבניית קנים. על מנת שהסיסים לא יתמעטו בסביבתנו ובפרט בערים הגדולות, מתחילים לבנות כוכים, ותאי קינון על קירות בניינים, וכן קיני הטלה. הקן חייב להיות בנוי גבוה מעל פני הקרקע, כי הסיס מתחיל את מעופו על ידי נפילה חופשית, המאפשרת לו תאוצת המראה.

הסיס והסנונית נראים דומים, בגלל שהתפתחותם האבולוציונית נעשתה בתנאים זהים (Convergent evolution), אף על פי שאין קרבה ביניהם. הדמיון נובע מצורת חייהם באוויר, תפיסת החרקים בתעופה, דרכי נדידתם, מעופם המהיר וכדומה.   

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

                                                 

 

Comments