עת לנדוד בשחקים

עת לנדוד בשחקים  \  אהוד קלפון

עם תום נדידת אנשים למרחקים, ציפורים עפות במרומי שחקים. צמאה אדמה לעבי מטרים, רוחות מבשרות נופים עטורים. בימים אלה של סתיו, מתגברת הנדידה עד בוא העגורים.
העופות המקננים באירופה, מתחילים לחוש באור המתמעט, ביום המתקצר ובדחף פנימי הדוחק בהם לנדוד.  "גם חסידה בשמים ידעה מועדיה ותור וסיס ועגור שמרו את עת בואנה" (ירמיהו ח, 7). 
בכל שנה בסתיו ובאביב, חולפים מעל ישראל קרוב למיליארד עופות, השייכים ל 300 מינים. חלקם עפים בלי נחיתת ביניים, כגון דורסים למיניהם, וחלקם נוחתים ללינת לילה, כגון חסידות, שקנאים עגורים ועוד. העופות הנודדים בשעות הלילה הם בעיקר ציפורי שיר ועופות מים, ואלה הנודדים ביום הם שקנאים, חסידות, עגורים ועוד. החסידות זקוקות לאוויר חמים העולה ביום מעל היבשה (תרמיקה) לצורכי דאייה, לכן הן אינן עפות מעל הים.
יש עופות הנודדים דרומה בסתיו עוד לפני שנגמר מלאי המזון בסביבתם. כדי לשמור על המים ברקמות, רבים הסתגלו לנדוד בשעות הלילה הקרירות, כי בזמן התעופה עולה טמפרטורת הגוף מ 38 ל 44 מ"צ.
בניסוי שנערך בצפון מזרח ארה"ב, שוחררו מספר זוגות דרורים ועקבו אחר התנהגותם. עם בוא הסתיו, הדרורים נדדו דרומה לאזורים חמימים עם שפע אור ומזון, ושבו צפונה לקינון באביב. מכאן שהצורך הקיומי, הפך ציפור מקומית לציפור נודדת. הזרזירים נודדים בכל שנה מאירופה דרומה לאזורנו ושבים לשם באביב, אך הזרזירים שחיים באזורי אקלים נוחים יחסית, עם די מזון באיים הבריטיים, אינם נודדים, ונשארים שם כל השנה. מאחר שלא נוצר עליהם לחץ קיומי לנדוד, הם מעדיפים לא לנדוד.
מאידך, יש ברווזים הממשיכים לחיות באגמים קפואים בחורף בצפון מזרח ארה"ב, כי מספקים להם מזון בסתיו ובחורף. בדרך כלל יש בגוף העופות 3% שומן בעונת הקיץ, ובנדידת הסתיו יש בגופם 15% שומן. לעופות הנודדים למרחקים, יש בגופם 50% שומן, המספיק לתעופה ארוכה, ללא עצירת ביניים לאספקת מזון. עופות בעלי כנפיים ארוכות ומחודדות בקצה, עפים מהר ורחוק יותר מעופות בעלי כנפיים קצרות ומעוגלות.
הנחליאלים המגיעים אלינו בימים אלה, נודדים בעיקר מארצות ממזרח אירופה. נחליאלי לבן נשאר כאן עד לאביב, ונחליאלי צהוב חולף מעלינו וחורף באפריקה. הנחליאלי הלבן חי בשדות פתוחים עשירים בחרקים ובכפרים חקלאיים, והוא מדלל חרקים בגינות.
הוא נודד בשעות הלילה, כמו ציפורי שיר אחרות, ונח ומחפש מזון ביום. הוא שב לאירופה באביב כדי לקנן, ולגדל גוזלים, שיהיו מוכנים לנדידת הסתיו. עופות קטנים הניזונים מחרקים כמו נחליאלי ואדום החזה מצוידים במקור דק המותאם לתפיסת חרקים ותולעים.
מאחר שאוכלוסיית החרקים מעטה יחסית בחורף, הנחליאלים שומרים על שטח מחייתם, ומתחרים על מזון סביבתם להישרדותם. עם רדת החשיכה, הנחליאלים מתקבצים יחד ללינה משותפת המעניקה להם ביטחון, אך עם אור ראשון הם נאבקים זה בזה על מזון ושטח מחייה. עופות אחרים כמו זרזירים, הניזונים מזרעים ונבטים, הנמצאים בשדותינו בשפע, חיים כאן בסתיו ובחורף בלהקות גדולות.       
לפני מיליוני שנים כאשר הייתה יבשה אחת ואוקיינוס אחד בכדור הארץ, בעלי החיים יכלו לעבור לכל מקום ללא מחסומים גדולים. אלה שלמדו לנדוד מאזור מחייה אחד למשנהו ולהימנע משהיה באזורי אקלים קשים עם מחסור במזון, הצליחו לשרוד יותר מאחרים.
אולי כך התחילה הנדידה של אוכלוסיות שונות של בעלי חיים ביבשה ובמים, עם יתרון לציפורים שיכלו לעוף למרחקים. באזורי אקלים נוחים עם שפע מזון, התנוונו הכנפיים של העופות גדולים כמו היען באפריקה והקזואר באוסטרליה שגם איבדו את אינסטינקט הנדידה והניווט.

 

 

 

      

Comments