אוכלוסיית הכוורת

אוכלוסיית הכוורת  \  אהוד קלפון

אוכלוסיית הכוורת יכולה למנות, בזמנים טובים באביב, כשלושים אלף דבורים. דבורת הדבש שייכת לחרקים ופעילותה בכוורת ומחוצה לה (הנקבעת על פי גילה), נמשכת עד כחודש ימים, שזה אורך חייה. בכוורת יש מלכה אחת כמה מאות זכרים (בזמן שזקוקים להם להפריית מלכה צעירה) וכמה עשרות אלפי פועלות. מרגע הטלת הביצים על ידי המלכה עד ליציאת הפועלת מתא הגולם, עוברים 14 ימים, אצל הזכר 24 ימים ואצל המלכה 16 ימים.

ביומיים הראשונים לחייה של הפועלת, היא עוסקת בניקוי התאים ובהכנתם לקליטת הביצים שהמלכה מטילה. בעשרת הימים שלאחר מכן היא מאכילה את הרימות באבקת פרחים, בצוף ובדבש. היא גם מאכילה את המלכה במזון מלכות שהיא מייצרת בפה בעזרת האנזימים שברוק ההופכים את הצוף למזון מיוחד. בזמן זה היא גם מייצרת דונג לבניית התאים להטלה ולאגירת צוף ודבש בחלת הדבש. היא גם שומרת על פתח הכוורת מפני פולשים זרים. מגיל שלושה שבועות ועד סוף חייה, היא אוספת אבקת פרחים, צוף ופרופוליס, שהוא השרף המופק בענפי העצים כחומר אנטיביוטי.

בעונת החורף, הפועלת חייה כשמונה שבועות ומבלה את זמנה בתוך הכוורת המוגנת מפני קור וגשם. באביב ובקיץ, בשיא עבודתה באיסוף אבקת פרחים, צוף ועשיית דבש, היא חייה רק כארבעה שבועות. הדבורים מייצרות דבש ואוגרות אותו בכוורת כאשר יש שפע של פריחה במטעים ובשדות הבור. הן מוצצות את צוף הפרחים ומאחסנות אותו בתוך קיבת הצוף ואז הן מעבירות אותו לתוך התאים שבחלת הדבש והופכות אותו לדבש עם כמות של חד- סוכרים מדויקת. הן חותמות את תאי הדבש בדונג כדי לשמור עליו עד לצריכתן בזמן החורף שאין פריחה בשדות. הן אוגרות את הדבש כדי שישרדו בטבע בעונת החורף הקרה שאי אפשר לצאת בה החוצה וגם אין פרחים ומזון. האבקה משמשת בעיקר להאכלת הרימות ויש תאי אחסנה מיוחדים לכך. 

יש תקשורת מפותחת בין הדבורים.כאשר הן מוצאות פרחים עשירים בצוף ואבקה, הן חוזרות לכוורת מכוסות אבקה, ריח הפרחים על גופן ובטנן מלאה בצוף. על מיקום פרחי הצוף הן מודיעות לחברותיהן על ידי תנועות סיבוביות מיוחדות שהן מבצעות תוך כדי הליכה על פני חלת הדבש. תנועה סיבובית מעגלית, מלמדת על מקור מזון הנמצא במרחק קטן מהכוורת. תנועה  סיבובית בצורת שמונה מרמזת על הימצאות שדה פרחים רחוק יותר. ככל שהריקוד נמשך יותר, זה מראה על שדה עשיר במזון. 

החושים המפותחים אצל הדבורה הם בעיקר חוש הראיה, (היא מבחינה בצבעים), חוש הטעם וחוש הריח (נמצאים במחושים), חוש המישוש נמצא בצדי הגוף ובעזרתו היא מוצאת את דרכה בכוורת החשוכה. היא מבחינה בהרבה סוגי ריחות ויש לה גם חוש התמצאות מיוחד המאפשר לה למצוא את דרכה אל שדות הפרחים ובחזרה. העוקץ הוא איבר ההגנה של הדבורה הנמצא בקצה בטנה ובו עובר צינור המזרים את הארס הנוצר בבלוטות הארס, מאוחסן בתוך שק הארס ומוזרק החוצה עם העקיצה. בזמן שהיא עוקצת בעל חיים מהיונקים (בעל עור אלסטי) אין הדבורה יכולה להוציא את העוקץ מהעור  וחלק מבטנה נקרע מגופה ביחד עם העוקץ והיא מתה.הפועלות אינן יכולות להטיל ביצים כי השחלות בגופן מנוונות.
התפקיד היחיד של הזכרים הוא להפרות את המלכה מחוץ לכוורת במסגרת "מעוף הכלולות". הזכר מגיע לבגרות מינית  כעבור שבועיים מרגע שהוא יוצא מתא הדונג. לאחר שהמלכה הופרתה באוויר היא נוחתת על הקרקע ונכנסת לקן . אולם הזכרים שהשתתפו במעוף הכלולות בתחרות להגיע אל המלכה, נוחתים על הקרקע  אבל אינם מורשים להיכנס לכוורת והם מתים בחוץ כי אינם מסוגלים לטפל בעצמם. אברי גופם של הזכרים אינו מותאם לאיסוף צוף ואבקה, אין להם בלוטות דונג והם חסרי עוקץ. הם אינם מסוגלים לאכול בעצמם והם מוזנים בכוורת על ידי הפועלות. המלכה מסוגלת להטיל קרוב לשלושת אלפי ביצים ביממה בעונות השיא של האביב וראשית הקיץ. המלכה יכולה להטיל ביצים מופרות שמהן מתפתחות הפועלות וביצים בלתי מופרות שמהן מתפתחים הזכרים.

בגוף המלכה התנוונו האיברים הקשורים באיסוף צוף ואבקה והפועלות הצעירות שבכוורת מאכילות אותה. המלכה הצעירה יוצאת מהכוורת לצורך הזדווגות עם הזכרים בזמן מעוף הכלולות, או כאשר היא זקנה ולא פורייה מספיק ואז מלכה צעירה מוציאה אותה החוצה ותופסת את מקומה. הרימה שעתידה לגדול לגולם שממנו תצא מלכה מקבלת הרבה מזון מלכות. החשיבות הנוספת של הדבורים שהן מעבירות גרגרי אבקה מפרח לפרח ומסייעות בהאבקתו ובהפרייתו. דבר זה מגדיל במידה נכרת את יבולי הפירות במטעים של עצי הפרי למיניהם.

                                                                   

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

                                                                  

 

 

 

 

 

Comments