סוכות וארבעת המינים

סוכות וארבעת המינים  \  אהוד קלפון

 

צמחי ארבת המינים, מסמלים שפע ורעננות בסוף עונה חקלאית, בחג האסיף. "ולקחתם לכם פרי עץ הדר כפות תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל" (ויקרא כ"ג , 40). המצווה לשבת בסוכה מוזכרת בספר ויקרא פרק כ"ג, פסוק 43 " כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים".

פרי עץ הדר הוא אתרוג על פי התלמוד (מסכת סוכה ל"ה , א ). המילה "הדר" מזכירה את המילה היוונית הידרו (Hydro), כלומר מים, הנחוצים לו בסביבתו בעונת הקיץ. כפות תמרים הוא הלולב, שהוא עלה מורכב עם עלעלים רבים מהודקים לציר המרכזי. כאשר העלעלים נפתחים לצדדים בלולבים, במהלך הזמן, הם נקראים "כפות תמרים". ענף עץ עבות הוא הדס, המורכב מדורים של שלושה עלים, היוצאים מאותה נקודה על הענף. הדס לא כשר לחג הסוכות, מורכב משני עלים בדור ולא משלושה.

ערבי נחל הוא עץ ערבה הגדל על גדות הנחלים, שממנו קוטפים ענפים ירוקים רעננים. על פי המסורת, באגודת ארבעת המינים, לוקחים אתרוג אחד, לולב אחד, שני ענפי ערבה ושלושה ענפי הדס. ארבעת הצמחים האלה מסמלים את חלקי ארץ ישראל השונים. האתרוג מייצג את אזור החוף, השרון והעמקים, התמר (הלולב) מייצג את נאות המדבר בנגב, ההדס מייצג את ההרים שם הוא גדל בר, וענפי עץ הערבה מייצגים את נחלי הארץ.
כאשר עושים מהם אגודה אחת, מחזיקים בידיים את כל חבלי ארץ ישראל. מה עדיף לקטוף בתמר, לולבים או כפות תמרים. אם נחזור למקור המקראי נשתמש בכפות תמרים פתוחים שהם העלים הותיקים של התמר ולא בעלים הצעירים (לולבים) החבויים בלב העץ. מאידך, אם מורידים לולב אחד או שניים מעץ בוגר, זה לא יגרום לו לנזק, כי הוא מוציא עלים (לולבים) במהלך כל חודשי השנה ולא רק בסתיו. יש חוקרים הטוענים, שהלולב המחודד הזכיר לאבותינו חרב, כסמל למרד ברומאים בשנת 69 – 70 לספירה, ואחר כך במרד בר כוכבה בשנת 132 - 136 לספירה. משום כך הקפידו מאז תקופת המשנה והתלמוד להשתמש בלולבים מחודדים שעלעליהם מהודקים היטב ולא פתוחים. הערבה מגיעה לשיא רעננותה בסוף הקיץ וראשית הסתיו, כמו יתר צמחי המים בארץ, המגיעים לשיא פריחתם ועשיית פירות בסוף הקיץ.

 עצי הערבה הולכים ומתמעטים בגדות הנחלים, כי שוברים את  ענפיהם בכל שנה במקום לגזום אותם בצורה מסודרת. עצי האתרוגים מבשילים את פירותיהם לקראת סוכות והם יקרים כי לא קל לגדלם. גם ההדסים מתמלאים פירות עסיסיים, לאחר שהם מסיימים את פריחתם בסוף הקיץ. כל צמחי ארבעת המינים נמצאים במועד חג הסוכות בשיא אונם, יופיים ופריים וקל להבין מדוע הם נבחרו מבין כל העצים והשיחים האחרים כדי להדר את החג.

למשפחת ההדסיים בארץ הצטרפו גם עצי איקליפטוס, גויאבה, פיג'ויה וקליסטמון. הם אינם דומים במראה, אך פרחיהם מעידים שהם שייכים לאותה המשפחה. נהגו להביא הדסים (המסמלים נצחיות), לברית מילה, לבר מצווה, לחתונה, וגם ללוויה. ישעיהו ניחם את העם  "אתן במדבר ארז שיטה והדס ועץ שמן" (ישעיהו מ"א, י"ט). מהפירות העסיסיים של ההדס מכינים תרופות, ומהשמן האתרי שבעלים מפיקים חומרים לתעשיית התמרוקים.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

                                                                      

 

 

 

 

                                                             

                                                  

 

 

 

Comments