עקרבים

עקרבים   \   אהוד קלפון

עם התחממות האוויר והאדמה במהלך האביב וראשית הקיץ, העקרבים מתעוררים מתרדמת החורף הארוכה ויוצאים לחפש מזון בשעות הלילה. בכל שנה נעקצים עשרות אנשים ברחבי הארץ על ידי עקרבים לא מסוכנים, אך חלקם עלולים לסכן חיי ילדים ותינוקות, אם לא מגיעים מהר למרכז רפואי לקבל טיפול.

אחד העקרבים המסוכנים ביותר בעולם, שחי במדבריות צפון אפריקה וסיני, ונדיר בנגב, הוא קטלן דרומי, שצבעו צהוב-חום וזנבו עבה מאוד. לעומתו יש עקרב מסוכן לא פחות שחי בכל חלקי הארץ בשם עקרב צהוב מצוי, בעל זנב כהה, גוף צהוב, וצבתות דקות.

קטלן עב זנב, הוא עקרב מסוכן מאוד, שאורכו 10 ס"מ, צבעו חום כהה, וחי מתחת לסלעים בצפון הארץ ובמרכזה. קטלן דו גוני, הוא עקרב מסוכן, שצבע גופו עשוי משני גוונים של שחור, צבתותיו דקות וחומות, והוא נפוץ בעיקר בנגב ובמרכז הארץ. לעומתם, עקרב שחור הנקרא "שחרן יהודה", מהיר בריצתו וזריז בעקיצתו, אינו מסוכן לבני אדם בצפון ובמרכז, שם הוא נפוץ.  

לכל העקרבים יש בלוטה בקצה ה"זנב", שממנה זורם ארס דרך העוקץ אל הקורבן כמו במזרק. אם נעקצים על ידי עקרב, יש לקרר את המקום בעזרת שקית קרח, ולהגיע מהר למרכז רפואי, כי הארס פועל על מערכת העצבים, וצריך כדי לקבל טיפול מתאים. עקיצות העקרבים מסוכנות במיוחד לתינוקות וילדים, וצריך להימנע מהן.

העקרבים נמצאים ביום מתחת לסלעים ויוצאים בשעות החשיכה, לחפש מזון. העקרב עוקץ את טרפו, מחדיר לגופו  ארס ומשתק אותו, גורר אותו למקום מסתור, ואוכל אותו בעזרת המלתעות שבפיו. לעקרבים יש שמונה רגליים, זוג צבתות, ראש-חזה, בטן קדמית ובטן אחורית צרה וארוכה, הנראית כזנב, ומסתיימת בעוקץ. הם מהווים חלק משרשרות מזון בטבע, וחיים בין חמש לעשרים שנה. הם נטרפים על ידי עכבישים, נחשים, קיפודים, חדפים, חומטים, לטאות, ועופות ליליים.

סדרת העקרבים שייכים למערכת פרוקי הרגליים, ולמחלקת העכבישניים.  הם נפוצים משני צדי קו המשווה, עד לקו רוחב ארבעים, אינם אוהבים קור, ובחורף הם נכנסים לתרדמה ארוכה (היברנציה).  

עונת הרבייה נמשכת מחודש מאי עד ספטמבר, הזכר מוציא מגופו נרתיק מלא זרעים (ספרמטוזואידים), והנקבה קולטת את נרתיק הזרעים לגופה. הזרעים מפרים את הביציות בתוך גופה, וכעבור חודשיים היא משריצה עקרבים חיים, ולא מטילה ביצים. העקרבים הזעירים עולים על גב האם, שם הם מוגנים עד להתנשלותם הראשונה, ואז מתפזרים לדרכם.  

קיימים בעולם כאלף מיני עקרבים, ובארץ חיים 21 מינים, שחמישה מהם מסוכנים מאוד. יש להיזהר בהפיכת סלעים, בהרמת ערימות קרשים, או בהליכה בסבך שיחים בסנדלים, מחשש להימצאות עקרבים או נחשים.    

לעתים חודרים עקרבים לקומות התחתונות של הבתים, וגם יכולים לטפס על קירות מחוספסים, ולהגיע עד לקומות העליונות. אבותינו שעיבדו את האדמות, השדות, הכרמים והבוסתנים במורדות ההרים, התנסו היטב בעקיצות עקרבים, ואמרו: "שלושה באים בהיסח הדעת, משיח, מציאה ועקרב" (סנהדרין).

 

Comments