ביצים ועוברים של דיונוזאורים

ביצים ועוברים של דינוזאורים  \  אהוד קלפון

 

ביולי 2005 , התפרסם בכתב העת "Nature" שחוקר בשם רוברט  רייס מאוניברסיטת טורונטו שבקנדה, בדק שלדים של עוברים שהיו בתוך ביצים מאובנות של דינוזאורים ופרסם ממצאים מעניינים. ביצים מאובנות נמצאו במקומות רבים בעולם וגם אלו שנבדקו עתה, נמצאו כבר בשנת 1973 בפארק הטבע הלאומי של דרום אפריקה.

לפני כשנה החליט החוקר לבקע כמה מהביצים האלה, על מנת להגיע אל העוברים המאובנים. תהליך הביקוע והקילוף של קליפות הביצים, נמשך למעלה משנה בעבודה עדינה ביותר, כדי להגיע לשלד השלם של העובר. לאחר בחינת שלדי העוברים שנחשפו במלואם, הוא הגיע למסקנה שאלה העוברים המאובנים העתיקים ביותר שנמצאו עד כה ברחבי העולם.

השלדים המאובנים השתמרו בשלמותם, כך  שאפשר ללמוד מהם על תהליך האבולוציה שעבר אותו מין של דינוזאורים במשך עשרות מיליוני שנים. עוברים אלה שייכים לדינוזאורים אוכלי עשב (הרביבורים ), מהסוג  Prosauropods. מהביצים האלה בקעו בעבר דינוזאורים קטנים בגודל של 15 ס"מ, שגדלו עד לגודל של חמישה מטרים.

בהיותם צעירים הם הלכו על ארבע ובהיותם בוגרים הם הלכו על שתי רגליים אחוריות. הם חיו בסוף תקופת היורה, לפני קרוב למאתיים מיליון שנה. מהשלדים המאובנים שנמצאו, של אותם דינוזאורים  (מהסוג  Sauropods ), שחיו מאה מיליון שנה מאוחר יותר, מסתבר שהם הגיעו לממדי גוף גדולים בהרבה מאלה של אבותיהם.

האבות מתקופת היורה היו בגודל של חמישה מטרים והלכו על שתי רגליים, וכעבור עשרות מיליוני שנים, הצאצאים הגיעו לגודל של שלושים מטרים והלכו על ארבע. עובר אחר שנבדק ממין אחר (בשם Seismosaurus ), צאצאיו הגיעו כעבור מאה מיליון שנה לגודל של 50  מטרים ויותר (כלומר פי עשר). הממצאים האלה יכולים להשליך אור על האבולוציה בכלל  ועל השינויים האבולוציוניים שחלו באותם מיני דינוזאורים, לאורך זמן של מאה מיליון שנה.

תופעה נוספת שאפשר ללמוד מבדיקת עוברים אלה, היא (כנראה) שדינוזאורים מסוימים כן טיפלו בצאצאיהם, כי הם בקעו חסרי שיניים. החוקר רייס מניח שהדינוזאורים הקטנים (מאותו המין) שבקעו מהביצים ללא שיניים, לא יכלו להגן על עצמם ולמצוא את מזונם לפני שהתפתחו אצלם שיניים. לכן ההורים כנראה, טיפלו בהם וספקו להם אוכל והגנה. זה המקרה העתיק ביותר שהתגלה, של טיפול בצאצאים.

רוב הזוחלים אינם דואגים לצאצאים (כמו הדינוזאורים שקדמו להם), הם מטילים ביצים ועוזבים אותן לגורלן. אפשר אולי לשער שהממצאים האחרונים בעוברי הדינוזאורים, יכולים לספק לנו את הדוגמה הכי קדומה, של "דאגת אם" בעולם החי שאותה ירשו בעיקר העופות והיונקים. עד כה נמצאו אלפי ביצים של דינוזאורים ב 200 אזורים ברחבי העולם, בפרט בארה"ב, בצפון ספרד, בדרום אפריקה, בארגנטינה, בסין ועוד.

הביצים המאובנות הראשונות נמצאו בצרפת בשנת 1868, גודלן 30  ס"מ , צורתן מארכת  ומשקל כל ביצה שבעה ק"ג. רובן עטופות בקליפה הבנויה מפחמת סידן המקורית ולא במינרלים חלופיים כמו ברוב המאובנים. במהלך האבולוציה של עולם החי והצומח בכדור הארץ, מינים רבים נעלמו בהדרגה, כי לא התאימו לתנאי האקלים המשתנים, אולם חלקם נעלמו בבת אחת כמו הדינוזאורים.

לפני 65 מיליון שנה  (על פי אחת ההשערות), פגע אסטרואיד ענק בכדור הארץ  שגרם לשרפות ענק, לענני אבק עצומים שרחפו באטמוספרה שנים רבות, לפיזור חומרים רעילים ולחסימת אור השמש. זה גרם להרס הצמחים הירוקים הזקוקים לאור על מנת לבצע פוטוסינתזה, זה הוביל לתמותת אוכלי העשב (הרביבורים) שלא היה להם מה לאכול, וכך נעלמו בשרשרת המזון גם הטורפים (קרניבורים) שניזונו מבשר ההרביבורים.

באותו אירוע של אותה תקופה גיאולוגית, הושמדו 70% מכלל עולם החי בכדור הארץ ובתוכם כול הדינוזאורים. בזמן שמינים מסוימים של בעלי חיים הצליחו לשרוד ולהתאושש לאחר ההרס הגדול שבא על כדור הארץ, הדינוזאורים לא התאוששו ונכחדו סופית.  

ידועים מספר מקומות בכדור הארץ שבהם פגעו אסטרואידים גדולים כמו באריזונה ובסיביר והרבה שברי סלעים קטנים שנפלו מהחלל ונשרפו ברובם באטמוספרה. באריזונה פגע מטאור עשוי ברזל, כנראה לפני 25 עד 50 אלף שנה ויצר מכתש באדמה בעומק של 180  מטרים, וברוחב של 1.2  ק"מ. מעריכים שהפגיעה הייתה בעוצמה של 3.5 מיליון טון חומר נפץ, עם שחרור אנרגיה שיכלה לגרום להרס רב לסביבה. מאותו המכתש באריזונה, נאספו עד כה 30 טון של חלקי מתכת שהתפרקו לרסיסים מאותו מטאור שבא מהחלל. דוגמה נוספת היא, שבשנת 1908 פגע כנראה, אסטרואיד גדול בסיביר שגרם להרס של יער בגודל של 1000 קמ"ר ולהכחדת בעלי החיים שחיו בו.

                                                                  

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

                                                               

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

        

Comments