לוח שנה אזרחי ולוח עברי

לוח שנה אזרחי ולוח עברי  \  אהוד קלפון

לוח השנה הכללי אזרחי, מתנהל על פי השמש וכולל 365 ימים, והלוח העברי הוא ירחי – שמשי עם תוספת של חודש בכל שנה מעוברת. לעומת זאת הלוח הירחי שבו משתמשים המוסלמים, הוא רק בן 354 ימים בשנה, ואין בו שנים מעוברות, כך שהחגים אינם חלים בעונות קבועות.

הלוח האזרחי, נקבע על ידי האפיפיור גרגוריוס ה 13 ברומא, והתקבל בשנת 1582 על ידי כל הארצות הקתוליות. הארצות הפרוטסטנטיות קבלו אותו מאוחר יותר בשנת 1700 , ובריטניה נהגה על פיו רק בשנת 1752 . הלוח הגרגוריאני מבוסס על הלוח היוליאני, שהונהג באימפריה הרומית, על ידי יוליוס קיסר, שחי בין השנים 100 – 44 לפני הספירה. האפיפיור גרגוריוס החליט על השינוי משום שה 22  במרץ שהוא יום שוויון אביבי, חייב לחול ביום המדויק שבין החורף לאביב. זהו היום שבו יש שוויון בין שעות האור לשעות החושך, אולם על פי הלוח היוליאני, זה לא התאים במדויק למיקום כדור הארץ כלפי השמש, והיה הפרש של כמה ימים בין שני הלוחות.

בלוח האזרחי נקבע שראש השנה יחול באחד בינואר, והשנה תהיה בת 365 ימים מחולקים ל 12 חודשים. ינואר, מרץ, מאי, יולי, אוגוסט, אוקטובר ודצמבר בני 31 ימים והיתר בני 30 יום. תחילת הספירה נקבעה על פי ראשית הנצרות מהמאה הראשונה לספירה.

הלוח העברי הוא שילוב בין הלוח על פי מחזור השמש והלוח על פי מחזור הירח. בשנת 359 לספירה נקבע הלוח העברי הנוכחי, על ידי הלל השני, שבו יש 7 שנים מעוברות במחזוריות של 19 שנים.  זה אומר שכל השנים הללו: 3, 3, 3, 2, 3, 3, 2 , הן שנים מעוברות ומתחילים שוב באותו הסדר, במחזוריות של 19 שנה. בחודש אדר, שהוא החודש ה 12, של השנה העברית המתחילה בניסן, מוסיפים חודש בן 30 יום, שהוא אדר ב'. העיבור מאפשר לחגוג את חג הפסח בעונת האביב ואת סוכות בעונת האסיף בראשית הסתיו.

מספר הימים בחודשים העבריים הוא: בחודש תשרי- 30 יום, חשוון 30 – 29, כסלו 30- 29 , טבת- 29, שבט- 30 , אדר א'- 29  אדר ב - 30, ניסן- 30 , אייר- 29 , סיוון- 30 , תמוז- 29 , אב- 30 , אלול- 29 .

הלוח העברי מתחיל מבריאת העולם (על פי המסורת העברית), והשנה תשע"ג, היא התשע"ג, שעל פי הגימטרייה שווה ל 5773 שנים. האות ה' מסמלת 5000 שנה, ת= 400 ,  ש= 300,  ע = 70 , ג = 3 .  הלוח העברי המקורי היה לוח ירחי, שבו 354 ימים בשנה, כלומר קצר ב 11 יום מהלוח השמשי המונה 365 יום. על מנת ששלושת החגים החקלאיים (חגי שלושת רגלים) יחולו תמיד באותה העונה, החכמים יצרו לוח ירחי – שמשי, שבו יש שבע שנים מעוברות (פעמיים אדר), במחזוריות של תשע עשרה שנה. 

על פי המקרא, אנו מצווים לחגוג את החגים החקלאיים במועדים קבועים בשנה, כל חג בעונתו. חג הפסח, בחודש האביב שהוא ניסן, שבועות הוא חג הקציר, שנחוג חמישים יום אחרי פסח, וסוכות שהוא חג האסיף, נחוג בסוף השנה החקלאית ובראשית הסתיו.

המקורות לחגים במועדם: "שמור את חודש האביב...כי בחודש האביב הוציאך ה' אלוהיך ממצרם.." (דברים ט"ז. א'). "וחג שבועות תעשה לך בכורי קציר חיטים" (שמות ל"ד, כ"ב). "חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים באספך מגורנך ומיקבך (דברים , ט"ז , י"ג).  

Comments