חזזיות וטחבים ואיכות האוויר

חזזיות וטחבים ואיכות האוויר  \   אהוד קלפון

 

בוטנאים מאמצע המאה התשע עשרה שמו לב שחזזיות וטחבים הלכו ונעלמו מאזורי תעשייה ומערים גדולות. הראשון שהראה את הקשר בין זיהום האוויר והיעלמותם של צמחים אלה היה חוקר פיני בשם וויליאם נילאנדר בשנת 1866 . הוא עקב במשך 30 שנה אחר הקשר שבין מפעלים ששרפו פחם ופלטו לאוויר עשן שחור, לבין היעלמות חזזיות וטחבים. הוא ראה את הירידה ההדרגתית בכמותם, לאורך כל אותן השנים בפארקים הירוקים (שבסביבת המפעלים), עד להיעלמותם המוחלטת. אף על פי שאפשר למצוא צמחים אלו באזורים גיאוגרפיים קשים כמו במדבריות יבשים ובסביבות קרות מאוד, הם מאוד רגישים לזיהום אוויר ולא מסוגלים לשרוד בו לאורך זמן.

יש דרגות שונות של רגישות לזיהום אוויר בין מינים שונים של צמחי הטחבים והחזזיות. על פי נוכחותם או היעלמותם של אותם המינים אפשר לדעת על איכות האוויר בסביבה מסוימת. המזהם העיקרי שגורם להכחדת כל הטחבים והחזזיות הוא דו- חמוצת הגופרית (SO2 ) הנפלט משריפת דלקים. מדוע החזזיות והטחבים רגישים יותר מהצמחים העילאיים לזיהום האוויר? כי אין להם שורשים שיכולים לקלוט מים ומינרלים מהאדמה אלא מהמשטח של הצמח שעל פני הקרקע. הוא קולט מים ומינרלים (מהגשם ומהאבק שבאוויר) שכוללים לפעמים גם מזהמים שונים. החזזיות במיוחד קולטות, כמו ספוגים, כל דבר שנמצא בתמיסת מי הגשמים, מאבק דרכים ועד לחלקי פיח וגזים הנפלטים מרכבים וממפעלים.

תחמוצות הגופרית מצטברות בתוך רקמות הצמחים והורסות את הכלורופלסטידות האחראיות על ביצוע תהליך הפוטוסינתזה. (זהו תהליך הקיים בצמחים ירוקים ההופך אנרגיית השמש לאנרגיה כימית המנוצלת על ידי הצמח).

החזזית מורכבת מסימביוזה של שני צמחים (אצה ופטרייה) החיים ביחד ומשתפים פעולה ביניהם. האצה הירוקה מבצעת פוטוסינתזה ומספקת מזון ואנרגיה לפטרייה, והפטרייה סופגת מים עם מינרלים מהסביבה ומעבירה אותם גם לאצה. היא גם עוטפת את האצה בקורי התפטיר ומאפשרת לה קיום בתוך מיקרו- אקלים נוח.

החזזית נראית כחלק אחיד הנקרא תלוס (המבצע את הספיגה) שאינו דומה לפטרייה ולא לאצה. חזזיות גדלות על סלעים, עצים, גגות ועצמים מלכותיים, בכל האזורים הגיאוגרפיים של כדור הארץ. הן הראשונות שמתחילות לגדול בסביבות שנפגעו והופרעו מאירועים טבעיים או מעבודות פיתוח של האדם. כתוצאה מהופעת החזזיות נוצר חומר אורגני על הסלעים המאפשר נביטה של זרעים. מכאן שחשיבותן גדולה להתפתחות הצומח בסביבה שהופרעה, כי הן  מתחילות את תהליך הסוקצסיה ההדרגתית מהצמחים הזעירים עד לחורש הטבעי שהוא הקלימקס. במקרה של זהום אוויר בדו- תחמוצת גופרית, האצה הירוקה שבתוך החזזית מפסיקה לבצע פוטוסינתזה וגם הפטרייה (שבסימביוזה) נפגעת ומפסיקה לתפקד. גם לצמחי הטחבים אין שורשים אמיתיים, אלא הם קולטים את המים והמינרלים דרך משטח העלים. עליהם חסרי כיסוי שעווה הנקרא "קוטיקולה" (המשמש להגנתם ) כמו שיש בעלים של צמחים עילאיים. על כן עלי הטחבים חדירים לא רק למי גשם ותמיסות של מינרלים אלא גם למזהמים הנכנסים לתוכם עם המים.

לטחבים (בריופיטה) אין פרחים, פרות וזרעים ואין להם צינורות להובלת מים לכל חלקי הצמח.

יש להם חלקים הדומים לשורשים, לגבעולים ועלים, אולם המבנה והתפקוד שלהם שונים לגמרי מהמבנה ומהתפקוד של צמחי הפרחים. אדם יכול לדעת על איכות האוויר במקום מגוריו, על פי נוכחותם או חסרונם של טחבים וחזזיות בסביבתו. באזורים פגועים מאוד (על ידי זיהום אוויר), אין זכר לטחבים או לחזזיות, אולם עם שיפור איכות האוויר, הם יתחילו להופיע בהדרגה. מכאן שאפשר לנצל את צמחי הטחבים וחזזיות כביו- מוניטורים, המאפשרים לנו לדעת מהי ההשפעה שיש לזיהום האוויר על סביבת המגורים, ואפשר גם לעקוב בעזרתם, אחר השינויים שעלולים לחול בסביבה.

 

 

 

 

 

 

 

 

                                                                  

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

                                                         

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

                                                         

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

                                                     

 

  

 


Comments