פלישת צמחים זרים

פלישת צמחים זרים  \   אהוד קלפון

 

מיני הצמחים הפולשים שהתאזרחו כאן, הם אלה שהצליחו להסתגל ולהתבסס בבתי הגידול החדשים ולתפקד היטב במערכות האקולוגיות שלהם. המינים הפולשים, כוללים את כל מגוון האורגניזמים החיים כיום על פני כדור הארץ.
ההבדל הוא שהאדם מעביר אותם מיבשת אחת לשנייה באופן מידי (גם כאלה שהיו מבודדים בגלל מחסומים גיאוגרפיים), בזמן שמעבר המינים בתהליך הטבעי נעשה לאורך זמן רב. על פי החוקרים, אם חודרים 1000 זרעים של צמח פולש, לשטח חדש, יש סיכוי רק לאחד מהם להיקלט, להתאקלם, להתרבות מהר, להתפשט לשטחים נוספים ולהשתלט על סביבתו במהלך הזמן. השתלטות זו, גורמת לשינוי האופי של בית הגידול הטבעי, על ידי פגיעה בגיוון הביולוגי של הסביבה.       

קיימת פלישה של בקטריות, אורגניזמים  חד תאיים, חסרי חוליות, בעלי חוליות, צמחי בר, צמחי תרבות וגידולים חקלאיים בכל הסביבות האקולוגיות האפשריות. למשל צמח שחי בהרמוניה בסביבתו המקורית, במקום מוצאו הטבעי, עלול לפגוע במרקם האקולוגי הסבוך בבית הגידול החדש שאליו הוא פולש. מיני האורגניזמים המתקיימים ביחד בבית גידול מקומי, חיים שנים רבות במערכת אקולוגית מאוזנת, כי במהלך האבולוציה הם פיתחו מנגנונים שמאפשרים להם זאת. לעומת זאת המין הפולש עלול לשנות את סדרי בראשית. חלק מהפולשים מתרבים מהר יותר מהמקומיים, משתלטים על בתי הגידול ומכניעים צמחים אנדמיים ואחרים שחיים בו באופן טבעי.

בשדות החקלאיים למשל, מגדלים גידולים יחידים ונאבקים באופן מתמיד בעשבי בר. צמחים זרים עלולה לגדול כאן כעשבי בר אגרסיביים שקשה להילחם בהם ולגרום לנזקים כלכליים עצומים. אחת הדרכים להילחם בתופעה זאת היא למנוע הבאת צמחים ובעלי חיים ללא פיקוח, כי המלחמה נגד האורגניזמים שהתבססו והתאזרחו בארץ היא כמעט בלתי אפשרית. על מנת לשמור על הסביבה הטבעית, חייבים לשמר את הגיוון הביולוגי של מערכות אקולוגיות טבעיות, שבהן יש הרכב מינים רב ולא מין צמח אחד שמשתלט.  

מבין הצמחים הזרים הנמצאים כאן, יש כאלה שרק הגיעו ועדיין אינם נפוצים ובולטים ויש צמחים ותיקים שהתבססו היטב ונפוצים בכל מקום. זרעים ושתילים של צמחי נוי מובאים מחו"ל בכל שנה ואחדים נפלטים (פליטי תרבות) וגדלים בר בשדות ובצדי דרכים.

למשל יש מספר מיני שיטה שהובאו לארץ כדי לייצב את החולות הנודדים לאורך החופים, או לנוי, הפכו לפליטי תרבות בחלקם. הצמח הקוצני הנקרא פרקינסוניה, שהובא כדי לגדר פרדסים, הפך לצמח בר. יש צמחים שהגיעו באקראי כגון רגלת הגינה שהגיעה מדרום אמריקה וגדלה בשדות חקלאיים ונר הלילה החופי שהגיע מצפון אמריקה ונקלט היטב בחולות החוף. כך הדבר עם צמחי ירבוז, קייצת, דוחן, לכיד הנחלים סולנום זיתני ושיחים רעילים כגון דטורה, טבק השיח, חלבלוב ועוד. שיחים ועצי תרבות שהובאו על ידי האדם לנוי, נפלטו לשדות והפכו לצמחי בר כגון, לנטנה ססגונית, מכנף נאה, אזדרכת מצויה, שיטה כחלחלה, אגבה אמריקאית ועוד.   

מאז שנפתחה תעלת סואץ באמצע המאה התשע עשרה, יש נדידה טבעית של בעלי חיים וצמחים מים סוף אל הים התיכון. המינים הרבים, כוללים מדוזות (בעיקר מדוזה בשם "חוטית נודדת" שמתרבה מהר בקיץ ומשייטת לאורך חופי הארץ ), תולעוני ים, צדפות, חלזונות סרטנים דגים ועוד. יש גם אצה בשם קאולרפה שהיא "פליטת תרבות" מאקווריום מים מלוחים אל הים התיכון. מאז שנפלטה, היא מתפשטת במהירות בקרקעית הים ועלולה לפגוע במגוון המינים החיים בבתי הגידול השונים.   

על פי החוקרים, יש בארץ  2390  מיני צמחים מקומיים ידועים, שמתוכם יש קרוב ל 380 מינים, הנמצאים בסכנת הכחדה. יש סיבות רבות למצב זה ואחת מהן היא פלישת צמחים זרים, המכניעים אותם. מניחים שרוב הצמחים הזרים שהתבססו בארץ, הובאו על ידי האדם. כרבע מהם הובאו מארה"ב ביחד עם זרעי תרבות, למעלה מחצי הגיעו מאזורים טרופיים והתאקלמו היטב בשדות השלחין, בחממות ובמקומות לחים וחמים והיתר הגיעו בעזרת הרוח או על ידי ציפורים שהפיצו את זרעיהם. נופים שונים שנפגעו על ידי סלילת כבישים, גידולים חקלאיים, אתרי אשפה, בניה, או רעייה מופרזת, מועדים להרס המרקם האקולוגי והגיוון הביולוגי שלהם.
חלק מהצמחים הזרים, מצליחים לחדור לנופים הפגועים ומתבססים בהם מהר יותר מאשר הצמחים המקוריים. הם מסתגלים בקלות, מתרבים מהר ומתפשטים על חשבון הצמחים מקומיים שאינם עומדים בתחרות ומאבדים את בית גידולם הטבעי. מעט מאוד צמחים זרים גדלים ומשתלבים עם הצמחים האנדמיים והמקומיים בבית גידולם הטבעי.
לעתים רחוקות נוסף עוד פרט המגוון את מיני הצמחים באותו בית גידול כגון "נר הלילה החופי" שהגיע לכאן לפני שנים רבות והשתלב עם שכניו החדשים מבלי להכניעם. דוגמה הפוכה היא של הצמח הנקרא "טיונית פולשנית" (הטרותקה סובאקסילאריס) שהובא במכוון מטקסס כדי לבדוק האם הוא יכול להתאקלם כאן והאם הוא מסוגל לייצב את חולות החוף הנודדים.

בשנת 1975 , הובאו חמישה גרם זרעים מטקסס (ארה"ב) שנזרעו בחולות החוף של עמק עכו והיום אפשר לראות את הצמחים גדלים בר מנהרייה  עד לחולות אשדוד ודרומה יותר. צמח הטיונית (הטרותקה) שייך למשפחת המורכבים ופריחתו הצהובה בולטת מאוד לאורך החופים בקיץ. הוא יוצר כמויות גדולות של זרעים הנפוצים על ידי הרוח וגם על ידי מכוניות הנוסעות בכביש החוף. הזרעים נובטים היטב בחולות, גם בתנאים אביוטיים קשים של בית גידול זה.

הצמחים המסועפים יוצרים משטח רצוף, שאינו מאפשר לזרעים אחרים לנבוט ולהתפתח, לכן מספר הצמחים המקומיים הולך ומצטמצם וגיוון המינים קטן. הוכח מעל לכל ספק, שצמח זה אכן מייצב את החולות נודדים בצורה טובה מאוד, אולם הנזק האקולוגי למגוון המינים (Biodiversity) של צמחיית החולות הולך וגדל, כלומר מספר המינים קטן.

רשימה קצרה של צמחי נוי פולשנים (Invasive alien spesies  ) שהפכו פליטי תרבות, המשתלטים על כל סביבה שאליה הם חודרים, ואין להכניסם לגינות נוי. אזדרכת מצויה, אילנתה בלוטית,  דטורה זקופת פרי, דטורה נטוית פרי, פלפלון דמוי אלה, שיטה מכחילה, צבר מצוי, אגבה אמריקאית, אהל האצבעות, קיקיון מצוי, לנטנה ססגונית, אשל, פרקינסוניה, צפצפה, ושינגטוניה חוטית ועוד. צמחים אלה מתפשטים העיקר על ידי זרעים והם עלולים להחליף חברת צמחים טבעית מגוונת, לחברה הומוגנית של צמח אחד הפולש ומשתלט.

צמחי בר שהגיעו או הובאו מארצות שונות בעולם ומתפשטים ללא שליטה, בשדות הבור, במגוון בתי גידול. כף האווז, לכיד הנחלים, ירבוז יווני, זיף נוצה ארגמני, נר הלילה החופי, טיונית החולות (הטרותקה סובאקסילאריס), סולנום זיתני, סולנום החדק, פרג תרבותי, עוקץ העקרב, קייצת מסולסלת, קייצת קנדית, טבק השיח, חלבלוב, מלוח, נר הלילה, מעוג, עוקץ העקרב, חמציץ נטוי, ועוד.     

 

 

 

 

                                                             

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

                                                                

 

 

 

 

 


Comments