התלקחות עצי אורן

התלקחות עצי אורן   \  אהוד קלפון

 

בחג החנוכה תשע"א 2.12.2010 עקבנו אחר השריפה הגדולה בכרמל, שגבתה קורבנות אדם רבים, וכילתה 50 אלף דונם יער וחורש, והרבה בעלי החיים שהתקיימו בהם. בשריפות יער גדולות, הטמפרטורה יכולה להגיע לאלף מ"צ ולכלות את הצמחייה, את החומר האורגני בקרקע ואת הבתים ביער. האורנים בשריפתם, הם חומר בעירה יבש ודליק, שקשה מאוד לכבות. אצטרובליהם הדלוקים, מתפוצצים כמו רימוני רסס, וקשקשיהם הלוהטים, מתפזרים הרחק מהעצים. חלק מהזרעים המשתחררים מחיק הקשקשים,  נובטים בגשמים, ומחדשים את היערות השרופים.      

צמחיית הכרמל כוללת 30% אורנים נטועים, ו 70% חורש טבעי של אלון מצוי, אלה ארץ ישראלית, אלת המסטיק ועוד. אחר השריפה, ינבטו זרעי אורנים בגשמי החורף בצורה צפופה, ובעוד שנים ספורות הם עלולים להכפיל את כמותם ל 60% מכלל הצמחייה.
מתחת לאורנים לא גדלים צמחים, וקרקעותיהם כמדבר בלב היער. בעבר, גדלו אורנים בצורה טבעית, רק על הפסגות הקרטוניות, של רכסי הכרמל, והאלונים גדלו על סלעי הגיר הקשה בגאיות ובמורדות ההר. אותן פסגות נשארו עם אותו הרכב במשך דורות רבים, והיחס המספרי בין אורנים לאלונים לא השתנה, כי התקיים איזון ביניהם על אף פגעי הטבע הרבים שהיו מנת חלקם. בעקבות נטיעת אורנים, בצורה מוגברת, גם במקומות שלא היו קודם לכן, עלה אחוז כיסויים בשטח. לאחר השריפה הגדולה, יש חשש להתרבותם על חשבון הצמחייה הטבעית שנשרפה, ולשינוי גדול עוד יותר. כאשר נשמר הגיוון הביולוגי, יש פחות קטסטרופות לכלל היער והחורש, אך כאשר מין אחד כמו האורן ישתלט, יש חשש להתרבות השריפות, ולפלישת מינים חדשים שישנו את הרכב הצמחייה הטבעית.

שריפות היער בארץ עלולות רק להתגבר, בעקבות השינויים האקלימיים והצחיחות הגוברת באזורנו. יערות אורן במקומות אחרים בארץ נשרפו כליל, והשאירו אדמה חרוכה ושלדי עצים מפויחים. לאחר השריפה הנוכחית בכרמל, צריך להניח לטבע לעשות את שלו, ואין להיחפז בשיקום מהיר של החורש, שלא הוכיח את עצמו אחרי השריפות הקודמות, שרק סיפק עוד אורנים לבעירה. בתהליכי השינויים הטבעיים, גדלה הצמחייה על פי תנאי הקרקע, המסלע והאקלים המתאימים. 

לאחר מחקר שנעשה במחוז קטלוניה בספרד, אחרי שריפת יער גדולה בשנת 1994 , החוקרים הגיעו למסקנה שרצוי לתת לטבע לעשות את המלאכה לאט, ולא להאיץ בו. הם ערכו ניסוי שנמשך שנים, כשחצי מהיער השרוף טופל מיד על ידי נטיעות, והחצי השני לא טופל כלל. התוצאה הייתה שהיער שהתפתח לאט ובאופן טבעי, נראה פורח יותר ופחות רגיש לשריפות.

היער הגדול של אלוני תבור שעל גבעות אלונים – הסוללים, הוא יער פארק טבעי, שבו יש מרווחים גדולים בין העצים, ובהם פורחים גיאופיטים רבים. שריפות אינן אוחזות בו בקלות, כמו ביער אורנים. מאחר שרוב היערות הנטועים מורכבים מעצי אורן, חייבים מיד לדלל אותם, כדי ליצור רווחים גדולים בין העצים, ולגזום באופן תמידי, את ענפיהם וצמרותיהם, כדי למנוע מעבר אש ביניהם.  

עצי האורן גדלים בקרקעות רנדזינה על סלעי קרטון או נארי, בפסגות הקרטוניות של הכרמל. האורן אינו זקוק לאדמה עמוקה, והוא שולח את שורשיו לרוחב ולא לעומק. יש לו מערכת שורשים עבה המשמשת לאחיזה בקרקע, ומערכת שורשים דקה המשמשת לספיגת המים. סלעי קרטון מחזיקים עד 25% מים שהם סופגים מהגשמים, ומחזיקים אותם לאורך הקיץ, אך בשנים שחונות הם מכילים פחות מים, ועצי האורן הגדלים עליהם הופכים להיות יבשים, ודליקים יותר.
תפקיד השרף הנמצא בעלים ובענפים, הוא לשמור על הרקמות הפגועות מפני חדירת חיידקים, אך בעת שריפה הוא מוסיף שמן למדורה. רצוי להתחיל לטעת בארץ עצים אחרים כגון, אלון תבור, אלון מצוי, חרוב מצוי, אלה ארץ ישראלית, אלה אטלנטית, לבנה רפואי, כליל החורש, קטלב מצוי, שיחי אלת המסטיק ועוד עצים מתאימים לאקלים ופחות דליקים, שיגוונו את נופי האורנים.     

 

 

                             

Comments