יום זיהום האוויר

יום זיהום האוויר  \ אהוד קלפון

 

ברחבי העולם, הולכים ומתרבים הימים המוקדשים לשמירת הטבע לאורך השנה. נקבעו בעולם, יום שמירת כדור הארץ ב 22 באפריל, יום חיסכון באנרגיה ב 24 במרץ, על ידי כיבוי אורות לשעה, יום איכות הסביבה ב 5 ביוני, ואצלנו גם חג האילנות בט"ו בשבט. אך אליה וקוץ בה, כי ל"ג בעומר, הפך ליום זיהום האוויר בישראל.
בימים רגילים יש איסור על מפעלים, אנשים ומכוניות לזהם את האוויר, אך בל"ג בעומר יש היתר לכולם לעשות כאוות נפשם באוויר שמסביבנו. על פי המדידות שעורך המשרד להגנת הסביבה בל"ג בעומר, יש עליה של חלקיקים  באוויר (שגודלם פחות מ 10 מיקרון) פי 4 עד פי 6  בהשוואה ליום רגיל.
ברוב חלקי הארץ נמצאו 240  מיקרו גרם חלקיקים במטר קוב בל"ג בעומר, לעומת 60 ביום רגיל. על פי מעקב של רופאי בתי החולים, יש עלייה משמעותית במספר הפונים לחדרי המיון ביום זה, עקב קשיי נשימה.
מנהג הדלקת מדורות ל"ג בעומר, החל כנראה בימי הביניים, במאה ה 12 , ובו ציינו את יום פטירת רבי שמעון בר יוחאי, שהביא אור לעם ישראל.  מנהג זה שהתעצם מאוד בארצנו, עלול לפגוע בבריאותנו, בניגוד לציווי  "ושמרתם את נפשותיכם". הרמב"ם כותב במשנה תורה: " ...חובה על האדם להרחיק עצמו מדברים המסכנים את בריאותו, ולנהוג לפי הכללים המטיבים עימו ".  

בל"ג בעומר יש עליה בריכוז פחמן דו חמצני באוויר, ריכוז גדול של חלקיקי פיח שמרחפים בו, פליטת גז דיאוקסין משריפת עץ, ומחנק רב בסביבת המדורות. לעתים נזרקים למדורות, ענפים לא יבשים שמעלים עשן רב,  מתכות, חלקי פלסטיק, צבעים, וחומרים סינתטיים שעלולים להזיק עוד יותר לבריאות האדם. הילדים עלולים להיפגע באופן מידי גם משאיפת עשן, ומקשיי נשימה. אנשים רבים מעדיפים להסתגר בבתים, כדי להימנע מהעשן המרחף באוויר סביבם, בפרט באובך של חמסיני האביב, המעצים את הזיהום ללא הרוחות.  

ארצות רבות בעולם, עושות מאמצים להוריד את כמות המזהמים באוויר, וגם אנחנו מחויבים בכך, לאורך כל ימות השנה. אפשר להמשיך לקיים את רוח ל"ג בעומר, בהדלקת מדורה סמלית זעירה, אך רצוי להתחיל לחפש תחליפים למדורה, כדי למנוע עליה בזיהום האוויר. יש לזכור שאסור להשחית את האוויר, שהוא ייחודי במערכת השמש שלנו, אסור להשחית עצים ולפגוע בהרכב הטבעי של הסביבה שבה אנו חיים, ואסור להזיק  לבריאות בני אדם.

מומחים לאיכות הסיבה טוענים, שמזהמי האוויר העיקריים הם גופרית דו חמצנית, חנקן דו חמצני, פחמן חד חמצני, אוזון, עופרת, וחלקיקי אבק ופיח. אך נפלטות גם מתכות כבדות מסוכנות לבריאות, כגון עופרת, נחושת, ניקל, כספית, קדמיום, כרום ועוד. גם תרכובת אורגנית רעילה בשם דיאוקסין (Dioxin), הנפלטת לאוויר עם פיח השריפות, אינה מתפרקת, אלא מצטברת בגוף לשנים.
דיאוקסין נוצר בתעשיות להפקת חומרי הדברה (כלורו אורגניים), נוצר בשריפת דלקים, עצי יער ומדורות, וגם בהתפרצויות געשיות. החומר יכול להיכנס לגוף דרך מזון, מים וגידולים חקלאיים שזוהמו, וכן מצריכת בשר או חלב של בעלי חיים שאגרו כמויות גדולות בגופם. הוא עלול לשנות את תפקוד תאי הגוף והגנים, ולהשפיע לרעה על התפתחות הילדים. ענני פיח ודיאוקסינים, נישאים באוויר למרחק רב, ומזהמים שדות מרעה, גני ירק, מטעים, פרדסים ועוד.  10% מחלקיקי הדיאוקסין חודרים ישירות לגוף האדם דרך האוויר, ו 90% חודרים לגוף דרך מזון ומים מזוהמים.                                                                                                                                                                                               

 

 

 

Comments