שיטפון ובצורת בזיהום אוויר

שיטפון ובצורת בזיהום אוויר  \  אהוד קלפון

 

לאחרונה אנו עדים לסערות גשמים ושיטפונות בארצות רבות בעולם, ומאידך לבצורת תכופות ומתמשכות באזורים נרחבים, שהחוקרים מייחסים לזיהומי האטמוספרה. הם טוענים, שעליית זיהום האוויר באזורים שחונים, גורמת להפחתת כמות המשקעים, ובאזורים לחים וטרופיים, היא גורמת להגברת הגשמים והשיטפונות.

גזי החממה וחלקיקי האירוסולים, הם שני הגורמים הגדולים המביאים לשינויי אקלים בעולם. במחקר שנעשה במשך 10 שנים, על ידי חוקרים מאוניברסיטת מרילנד בארה"ב, הם גילו שיש השפעה של מזהמים שונים על גובה העננים, על עוביים ועל תדירות ירידת המשקעים וכמותם. גובה העננים באוויר מזוהם הוא פי שניים מגובהם באוויר נקי, וכמות הגשמים שבהם היא רק חצי מזו שבאוויר נקי. המחקר התפרסם בכתב העת - Nature Geoscience - בתאריך 2011 . 11. 13 , ותוצאותיו שנעשו על אזורים מקומיים, מתאימים לתוצאות NASA שהתקבלו ממחקרי לוויין על אזורים גלובאליים.

מחקרים אלה מצביעים על עלייה בזיהומי האוויר, הגורמים להתמעטות גשמים באזורים שחונים, והתגברות השיטפונות באזורים הלחים. הם טוענים שיש חשיבות רבה להמשך המחקרים כדי להבין את האינטראקציה שבין מזהמי האוויר השונים לבין העננים והמשקעים. אולם כבר חייבים להגביל פליטת תרכובות גופרית, חנקן, פחמן, גז מיתן ועוד.

מזהמים אלה באים משריפת דלקים ברכבים, מתעשייה וחקלאות, וכן משריפות יער, גזם, אשפה ועוד. כל אלה עלולים לגרום לשינויים באטמוספרה ולנזקים בריאותיים לאדם ולבעלי החיים. חלקיקי הזיהום גם מהווים גרעיני התעבות לאידי מים באוויר ונוצרות טיפות גשם וקרח באזורים לחים. העננים המזוהמים קופאים בגובה רב, ומשתחררת מהם  אנרגיה הגורמת לגדילתם וליצירת עוד קרח ומשקעים והצפות.

אפקט החממה נובע מזה שפחמן דו חמצני וגזים אחרים המצויים באטמוספרה של כדור הארץ, אינם מאפשרים לחום הנפלט מן האדמה לברוח אל החלל. החום מוקרן בחזרה אל האדמה כמו בחממת צמחים, שבה נשמרת טמפרטורה נוחה לגידולים לא עונתיים. אם לא הייתה קיימת תופעה זו בכדור הארץ, הטמפרטורות היו נמוכות מאוד והחיים היו שונים או שלא קיימים. מכאן שאפקט החממה חשוב מאוד לקיום החי והצומח והאורגניזמים השונים על פני כדור הארץ, אך בדרך טבעית ולא עקב תוספת מזהמים.  

בשנים האחרונות, רואים שתהליך זה הולך ומתגבר בגלל עליית ריכוז פחמן דו חמצני - CO2 , מיתן - CH4, וגזי חממה אחרים. תהליך ההטמעה (פוטוסינתזה) המתבצע בצמחים ירוקים, מהווה גורם מאזן, המייצב את יחס החמצן והפחמן הדו חמצני באוויר. זהו תהליך המתבצע כמעט במעגל סגור של נשימה ופרוק מצד אחד, וקליטה והטמעה מצד שני. הפחמן שממנו נוצר גז CO2 הנפלט לאוויר, נוצר לפני מיליוני שנים בעומק האדמה, על ידי ריקבון של אורגניזמים שהפכו לדלקים. השמדת הצמחייה בחלקים רבים בעולם, מקטינה את יכולתם לקלוט ולהטמיע חלק מהפחמן הדו חמצני הנפלט.

ידוע שיערות הגשם הטרופיים ובעלי החיים שבתוכם מהווים מערכת מאוזנת שאינה משנה את אחוז CO2 , שהוא 0.03%  בהרכב האוויר. אולם כריתת העצים גורמת לשחרור כמויות גדולות של פחמן מקרקעות היער החשופות, וגם השריפות מגבירות את ריכוזו באטמוספרה. אחד מגזי החממה המסוכנים ביותר הוא גז מיתן - CH4  הנמצא בטבע במעמקי האדמה, במכרות פחם, בקרקעות  ביצה ובאגמים, והוא נוצר על ידי פרוק פסולת אורגנית בלי נוכחות חמצן. הוא חסר ריח וצבע, ופחות צפוף מהאוויר.

כלל הגזים האלה עלולים לגרום להתחממות כדור הארץ, שתביא להמסת קרחונים בקטבים, לעוד פליטה של גזי חממה מהקרקע לאחר הפשרתה, לעליית גובה פני הים, ולהצפת שטחים נמוכים. המדבריות עלולים להתרחב, והנגב המדברי עלול לנוע צפונה.   

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

                                                                

 

Comments