אנרגיה‏ > ‏

אנרגיה ומזון

אנרגיה ומזון  \  אהוד קלפון

אנו נמצאים מזה כמה שנים, במשבר אנרגיה מתמשך ומתעצם, עקב עלייה מתמדת במחירי הדלק, שמפיקים משמן האדמה. יחד עם זה, נוצר מחסור במזונות בסיסיים, עקב השימוש בגידולים חקלאיים לצורכי הפקת דלק להנעת רכבים ועקב סיבות הקשורות בחקלאות עצמה. על מנת לפתור את שתי הבעיות כאחד, מדינות רבות (בפרט המפותחות), חייבות לגייס משאבים וחוקרים לעניין זה בעדיפות עליונה.   

מאחר שמחירי הדלק כה גבוהים וממשיכים להרקיע, זה הזמן לפעול למציאת דרכים חלופיות (יותר נקיות) להפקת אנרגיה לתעשייה ולהנעת רכבים. כדאי לנצל את הידע הקיים כבר היום (תוך המשך המחקרים), בתחומי המרת אנרגיה וגלגולה.

כידוע האנרגיה אינה נוצרת ואינה מתכלה, אפשר רק להמירה לצרכינו בחוכמה ובמחירים סבירים. למשל, אפשר לנצל אנרגיה גיאותרמית המגיעה מבטן האדמה, להנעת טורבינות להפקת חשמל.

יש מדינות משופעות במקורות אנרגיה מסוג זה וצריך לנצלם על מנת להוריד את הצריכה העולמית בדלקים שמקורם בנפט. באזורנו, בין ים המלח לעמק החולה (שהוא חלק מהשבר הסורי אפריקאי), יש פוטנציאל גדול בהפקת אנרגיה גיאותרמית.  

אפשר להפיק אנרגיה מפסולת ביתית, שכיום היא נטמנת באדמה וגורמת לזיהום מי תהום. יש כיום מתקנים מתקדמים סגורים לשריפת אשפה מוצקה, ללא זיהום אוויר וזיהום סביבתי. אפשר לנצל את עוצמת גלי הים להפקת אנרגיה, על ידי דחיסת אוויר ויצור חשמל.

צריכים לנצל את עוצמת הכוח במפלי המים, כדי לבנות תחנות כוח הידרואלקטריות. יש לרתום את עוצמת הרוח להפעלת טורבינות להפקת חשמל. אפשר להמיר אנרגיית שמש לחום או לחשמל, בעזרת מגדלי שמש ומראות מחזירות קרינה. לעודד ולהגביר את השימוש בדודי שמש לחימום מים בבתים. הפקת אנרגית אור בתאים סולריים, כפי שזה נעשה בצמתי דרכים, בשלטי חוצות וכדומה. ניצול פצלי שמן (אבנים רוויות שמן אדמה) להפקת אנרגיית חום וחשמל. פיתוח מצברים רבי עוצמה, להנעת רכבים חשמליים. חינוך אוכלוסייה העולם לחסוך באנרגיה.

אם יעמיקו בחיפוש מקורות אנרגיה חלופיים, מחירי הדלק ירדו וגם מחירי המזון בעולם ירדו בהתאם. בעיה נוספת הקשורה במחסור במזון היא, שהחקלאות צומצמה לטובת התעשייה, שטחים חקלאיים מנוצלים לבנייה, החקלאים מגדלים פחות מזון בגן ובשדה בגלל חוסר כדאיות כלכלית וכן מעבר המוני איכרים בעולם מהכפר אל העיר. למשל חייבים לאסור גידול צמחי מזון כגון תירס, סויה, קנה סוכר, דגניים וכדומה, לצורכי הפקת דלק לרכב. זה ימנע מחסור בסוגי מזון בסיסיים ועליה תלולה במחיריהם. רצוי גם לא לבזבז מים להשקיית גידולים להפקת דלקים.

מאידך אפשר לגדל צמחי בר, שאינם משמשים מזון בסיסי לאדם ולא צורכים מים להפקת אנרגיה. למשל, צמח בשם "קיקיון מצוי", שמקורו באפריקה הטרופית והסובטרופית, גדל בר בארץ  ואפשר להפיק מזרעיו שמן לצרכים שונים, כגון רפואה, תעשיה ודלקים. הוא קל לגידול, לא צורך כמעט מים ובזרעיו יש ריכוז של 40% שמן (זהירות, כול חלקיו רעילים ובפרט זרעיו).

על פי מחקרים אחרונים, אפשר לגדל אצות ירוקות בברכות (במי שופכין ממוחזרים), ליד מפעלי תעשיה הפולטים פחמן דו חמצני, ולהפיק מהן דלק ביולוגי. למשל אפשר לכוון את הגזCO2  הנפלט מתחנת כוח, אל ברכות לגידול אצות, על מנת שתקלוטנה כמות גדולה של פחמן דו חמצני להגדלת תהליך הפוטוסינתזה. תהליך זה יפחית את ריכוז פחמן דו חמצני באטמוספרה, הגורם להתחממות כדור הארץ, ביחד עם גז מיתן CH4  וגזי חממה אחרים. לשם השוואה, חוקר ישראלי במכון המחקר MIT בבוסטון, גילה שקצב גידול אצות בדרך זו, מהר כמעט פי מאה, מאשר גידול סויה או תירס. כלומר, מאותה פיסת קרקע ובאותה יחידת זמן, אפשר להפיק הרבה יותר אנרגיה מאצות.

הוא אומר שהמרכיבים הנחוצים לכך הם הרבה שמש, פליטת רבה של גז פחמן דו חמצני ממפעל תעשיה או תחנת כוח, שטח קרקע לבניית הבריכות, מי שפכים מטוהרים ואצות ירוקות. על פי חישוביו אפשר להפיק כחמישה מיליון ליטרים של ביו – דלק מקילומטר רבוע של ברכות עם אצות. 

החוקר משתמש היום בגז CO2 הנפלט מתחנת כוח באריזונה לגידול אצותיו, ומחקרו נתמך על ידי ארצות האיחוד האירופי, הצמאות לאנרגיה חלופית זולה ולא מזהמת. הוא טוען, שרק בעוד כשנה, אפשר יהיה לדעת אם הפקת אנרגיה מאצות היא כלכלית.

                                                                 

 


Comments