אנרגיה‏ > ‏

דלק קיקיון

דלק קיקיון  \  אהוד קלפון

 

רבים המחקרים והפרויקטים העוסקים בימינו אלה (מאי 2012) בפיתוח אנרגיות מתחדשות, כגון אנרגיה סולארית, גיאותרמית, רוחות וגלים, וכן מפיקים שמנים  ל"דלק ירוק" מצמחים. מחירי שמן האדמה, הגז והפחם מאמירים, והם גם   הולכים ומתכלים בעולם. חברה ישראלית בשם "ביופיול אלטרנטיבס" מובילה בעולם ביכולת הפקת שמן קיקיון להפקת ביודיזל כתחליף לסולר.

על פי הפרסומים, החברה מצליחה להפיק 1.2 טון שמן קיקיון מדונם אדמה, בהשוואה להודו, המובילה בעולם ביצור ביודיזל, המצליחה להפיק רק טון אחד של שמן מעשרה דונם קיקיון. החברה הישראלית בשותפות עם חברת אנרגיה מקסיקנית, עומדות לגדל צמחי קיקיון בארץ ובמקסיקו להפקת שמן לתעשיית הביודיזל.
לפני כשבועיים ניטעו שתילי קיקיון על 300 דונם בערבה, בשטחי קיבוץ יוטבתה, שיתרחבו בהמשך לאלפי דונמים. בניגוד לשיטות הגידול הנהוגות בעולם, כאן מתכוונים להגיע לשלושה מחזורי גידול של קיקיון בשנה. הכוונה היא שבעתיד הקרוב יהיו 5% מהסולר המיועד לתחבורה, מהולים בביודיזל. בינתיים היבול הראשון של קיקיון להפקת שמן יהיה מוכן בעוד כמה חודשים. לאחר שישלימו את הפרויקט בשטחים מדבריים נרחבים בערבה, שתי החברות מתכוונות לגדל צמחי קיקיון על 100 אלף דונם בצפון מקסיקו, בתנאי קרקע ואקלים מדבריים, הדומים לערבה, עם מים מליחים.

מומחים טוענים, שארה"ב לבדה צורכת 150 מיליארד ליטרים של ביודיזל בשנה, ועדיין חסרים 100 מיליון טונות של שמן צמחים להפקת דלק ירוק בשנה. מאחר שקיים מחסור במזון בסיסי בעולם, בגלל מעבר מכפרים לערים, ומסיבות רבות אחרות, צריכים לאסור על גידול צמחי מאכל להפקת דלקים ירוקים. מאידך, אפשר לגדל צמחי בר, שאינם משמשים מזון בסיסי לאדם ולא צורכים מים רבים להפקת אנרגיה. למשל, קיקיון מצוי - Ricinus communis - שמקורו באפריקה, גדל בר בארץ ואפשר להפיק מזרעיו שמן לרפואה, לתעשייה ולדלקים. הוא קל לגידול, צורך מעט מים ובזרעיו יש ריכוז של 40% שמן.  

אפשר גם לגדל אצות ירוקות בברכות (במי שופכין ממוחזרים), ליד מפעלי תעשיה הפולטים פחמן דו חמצני, ולהפיק מהן דלק ביולוגי. למשל אפשר לכוון את הגזCO2  הנפלט מתחנת כוח, אל ברכות לגידול אצות, על מנת שתקלוטנה כמות גדולה של פחמן דו חמצני להגדלת תהליך הפוטוסינתזה. זה גם יפחית את ריכוז פחמן דו חמצני באטמוספרה, הגורם להתחממות כדור הארץ, ביחד עם גז מיתן CH4  וגזי חממה אחרים.

לשם השוואה, חוקר ישראלי במכון המחקר MIT בבוסטון, גילה שקצב גידול אצות בדרך זו, מהיר כמעט פי מאה, מאשר גידול סויה או תירס. כלומר, מאותה פיסת קרקע ובאותה יחידת זמן, אפשר להפיק הרבה יותר אנרגיה מאצות. הוא אומר שהמרכיבים הנחוצים לכך הם הרבה שמש, פליטת רבה של גז פחמן דו חמצני ממפעל תעשיה או תחנת כוח, שטח קרקע לבניית הבריכות, מי שפכים מטוהרים ואצות ירוקות. על פי חישוביו אפשר להפיק כחמישה מיליון ליטרים של ביו - דלק מקילומטר רבוע של ברכות עם אצות. החוקר משתמש היום בגז CO2 הנפלט מתחנת כוח באריזונה לגידול אצותיו, ומחקרו נתמך על ידי ארצות האיחוד האירופי, הצמאות לאנרגיה חלופית זולה ולא מזהמת. 

מאחר שאנו עוסקים בצמח הקיקיון, כדאי לדעת שקליפת הזרע מכילה חומר חלבוני רעיל מאוד בשם ריצין. זרעי קיקיון נמצאו בקברים של מלכי מצרים מלפני 3000 שנה, ובגלל רעילותם לא נתקפו במזיקים. השבוע הורעלו מטיילים רבים מאכילת זרעי רותם המדבר, בלכתם במדבר יהודה, וסיימו בבית חולים. בארצנו גדלים צמחי רעל רבים שאין לאוכלם כגון: קיקיון מצוי, ויתניה משכרת, פתילת המדבר, מיני סולנום, טבק השיח, דטורה, הרדוף הנחלים, שיכרון זהוב, בוצין מפורץ, לבנה רפואי, ופטריות רעילות.       

 

 

         

Comments