ממותה

ממותה  \  אהוד קלפון

החוקרים טוענים שהלקטים והציידים השמידו את הממוטות לקראת סיום תקופת הקרח האחרונה, עוד לפני שהפכו לעובדי אדמה והתיישבו בכפרי קבע. ממותות שחיו ברחבי כדור הארץ בתקופת הקרח, גובהם המקסימאלי היה כארבעה מטרים ומשקלם נע בין 8 ל 12 טון. אך הגובה הממוצע היה כשלושה מטרים והמשקל כחמישה טון.            

הממותה שהיא קרובת המשפחה של הפיל ההודי, שהתהלכה על פני כדור הארץ כבר לפני 5 מיליון שנים עד שנכחדה לפני 10 אלפי שנים. יש חוקרים הטוענים שהיא נכחדה בגלל שינוי האקלים בסוף עידן הקרח האחרון, אחרים טוענים שהיא נכחדה על ידי האדם הקדמון. החוקרים גילו  שהאדם הניאנדרתאלי השתמש בעצמות הגדולות של הממותות לבניית מקומות מסתור ומגורים לעצמו.

לפני 15 עד 12 אלף שנים הסתיים בהדרגה עידן הקרח, שבו חלקים נרחבים מכדור הארץ היו מכוסים קרחונים. מאז, חלה התחממות איטית, הופשרו קרחונים, נחשפו ביצות, נוצרו שטחים פתוחים ומיוערים, ומי האוקיינוסים עלו. משום שסביבת החיים של הממותה השתנתה, כמו של בעלי חיים רבים אחרים, נכחדו מיני יצורים והתרבו מינים אחרים. באמצע חודש מאי 2013 , פרסמו חוקרים מאוניברסיטת אורגון – ארה"ב מאמר, שבו הם מתארים שיבוט תאי עור של ילד לצורכי ריפוי (בניגוד לרקמות מעוברים). מזה שנים, מתנהל ויכוח בארה"ב על הצד המוסרי ועל הצורך בשימוש בעוברי אדם במחקרים רפואיים, לכן רוב החוקרים לא משתמשים בביצית מופרית על ידי זרע, שיכולה להתפתח  לעובר זעיר במבחנה, וממנה אפשר לקחת תאי גזע לריפוי. בחודשים האחרונים, חוקרים אמריקאים יצרו תאי גזע עובריים מעור של ילד חולה, באמצעות שיבוט, לצורכי ריפויו. שיבוט Cloning  הוא תהליך מלאכותי לשכפול מדויק של יצור חי מתא גוף (סומאטי).

החוקרים לקחו תא עור והוציאו מתוכו את הגרעין, הם לקחו  ביצית והוציאו ממנה את הגרעין. שתלו בתוך מעטפת הביצית את הגרעין הדיפלואידי של תא העור, וגוף הביצית תיכנת מחדש את ה DNA של הגרעין שהפך לעובר. גידלו את תאי העובר במבחנה עד לשלב הבלסטוציסט, וממנו שאבו תאים המסוגלים להתמיין לכל סוגי התאים והרקמות. גופיף הבלסטולה כולל שתי שכבות תאים זהים, שלא התמיינו עדיין. אם היו שותלים את העובר ברחם אישה, היא הייתה יולדת תעתיק של תורם התא, כפי שקרה עם הכבשה דולי, כי בתא הסומאטי יש את כל הקודים הגנטיים של מבנה הגוף.

זה לא נעשה בעולם כי יש חוקים מחמירים המונעים שיבוט של בני אדם. לאחרונה, גובר הרצון של מדענים להשיב לחיים יצורים שנכחדו. בימים אלה, מתמקדים חוקרים מרוסיה ומדרום קוריאה בשיבוט ממותה שהשתמרה קפואה בטמפרטורה של מינוס עשר מעלות צלזיוס, במשך עשרת אלפי שנים בסיביר.

בעבר הצליחו המדענים לשחזר את רוב הדנ"א שנלקח משערות קפואות של ממותה, אך היום הצליחו, בפעם הראשונה, להוציא דם מבעל חיים שחי לפני אלפי שנים. הם גם מצאו רקמות שריר מתאימות לצורכי מחקר ושיבוט. הממותה שנמצאה לאחרונה, נשארה קפואה ברצף ללא הפשרה, והדם לא קפא כי הוא מכיל חומר נוגד קיפאון.

החוקרים הכניסו את שרידי הממותה, השוקלת טון אחד, למבנה של קרח כדי להמשיך לשמור עליה באותם תנאים. חוקרים רוסים חתמו על הסכם עם חוקרים דרום קוריאנים, המאפשר להם לעשות שיבוט של הממותה- Mammoth ולהשיבה לחיים. הם ייקחו גרעין של תא (סומאטי) מרקמת גוף הממותה, וישתלו אותו בתוך מעטפת ביצית שרוקנה מגרעינה, שהוצאה משחלה של פילה הודית. את הביצית עם גרעין הממותה ישתלו ברחמה של אותה פילה הודית, והעובר יתפתח במשך 22 חודשים עד להמלטה. חוקרים אחרים טוענים שהם עוסקים בשיבוט רקמות ואיברים להצלת חיי אדם ולא על מנת להשיב יצורים שנכחדו לעולם.

 

Comments