חצב מצוי

חצב מצוי  \  אהוד קלפון

חצב מצוי - Urginea maritima - פורח, כאשר תש כוחה של חמה, והימים מתקצרים. תרדמת קיץ ארוכה עוברת על בצל החצב באדמה, ובשלהי הקיץ, הוא מוציא עמוד תפרחת מתוך הבצל הנמצא עמוק באדמה. החצב שייך למשפחת השושניים, בעלי עטיף כותרתי עם שישה עלי כותרת, שישה אבקנים, שחלה עלית ופרי הלקט.

הבצל אוגר בתוכו חומרי מזון במשך החורף והאביב, המאפשרים לו לפרוח בעונת היובש של סוף הקיץ, ולייצר זרעים עוד לפני רדת היורה. הוא מקדים לפרוח, כאשר יש עדיין שפע של חרקים מאביקים, ההולכים ומתמעטים בסתיו ובחורף.

העלים מופיעים מאוחר יותר, בגשמי החורף, כדי להימנע מהתייבשותם במהלך הקיץ. עיקר הריבוי נעשה מבצלים קטנים, המתפתחים ליד בצל האם ומעט מאוד מזרעים. זהו גיאופיט רב שנתי בעל בצל, האוגר מזון ומים בחורף לפריחה בסוף הקיץ.  

הפריחה המאוחרת שייכת למעשה לעונה הקודמת, כלומר הפרחים שייכים למחזור הצמיחה הקודם. עלי החצב מתייבשים בראשית הקיץ, והעלים החדשים שייכים לגידול של העונה החדשה. הוא "לוקח סיכון" בפריחתו ביובש סוף הקיץ, וזאת כדי להגדיל את סיכויו להאבקת פרחיו על ידי חרקים.

בזמן חרב זה, אין הרבה צמחים מתחרים על האבקת פרחיהם, והחרקים המאביקים נמצאים בשפע. החצב מוזכר בתלמוד, כי האיכרים נהגו לתחום בו את חלקות שדותיהם, ומוזכר במשנה בשם "חצוב", כי בכוחו לחצוב באדמה, ולהעמיק בה את בצלו.   

פרחי החצב נפתחים לאורך עמוד תפרחת מלמטה כלפי מעלה. בשעות הבוקר נפתחים הפרחים בדור התחתון ונסגרים לקראת ערב, ולמחרת נפתחים פרחים חדשים בדור שמעליהם. 

מסיפורי פולקלור מקומיים אנו יודעים, שהחצב שימש לחיזוי משקעים שירדו בשנה הקרובה. אם יש פריחה מוקדמת, ובהיקף רחב, משערים שזו תהיה שנה גשומה, ואם יש פריחה מאוחרת ודלילה, זו תהיה שנה שחונה.  

פריחת הסתיו, מתחילה קודם במקומות הגבוהים ואחר כך בעמקים, ובמקומות הנמוכים, בניגוד לעונת האביב, שבה הפריחה מתחילה במקומות הנמוכים, ועולה בזמן איטי לגובה ההרים.

 

 

                                                        

 

 

                                                            

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

                                                      

 

  

 

 


Comments