שפעת העופות

שפעת העופות Avian Influenza))  \  אהוד קלפון

 

גשמי סתיו קלים התחילו לרדת באמצע אוקטובר (2009 ) על חצבים שסיימו את פריחתם. עמודי התפרחת הצפופים, התמלאו פרות עגולים, המרשימים לא פחות מהפרחים שקדמו להם. הימים התקצרו פתאום בגלל "שעון חורף", הערבים מחשיכים מוקדם והלילות נעשים בהירים וקרירים. בסתיו, האנשים ממהרים לקבל זריקת חיסון נגד שפעת עונתית, בגלל החשש גם משפעת העופות. ידוע לחוקרים מזה זמן רב, שעופות בר עלולים להיות נשאים (באופן טבעי במעיים), של נגיף (וירוס) (H5N1 ), שאינו גורם להם לחלות בשפעת. אולם אם עופות הבית (תרנגולות, אווזים וכדומה) נדבקים באותו הנגיף, הם עלולים לחלות בשפעת העופות, להדביק עופות בית אחרים, ובמקרים נדירים להדביק גם בני אדם (כפי שקרה לאחרונה באסיה).  

נגיף זה (H5N1), לא גרם בעבר לשפעת בבני אדם, אולם מאז 1997 היו מקרים שבני אדם בדרום מזרח אסיה, נדבקו ישירות מעופות בית נגועים וחלו. המגע של אדם עם עופות חולים, או מגע עם הלשלשת שלהם, עלולים להדביקו בנגיף שפעת העופות. בהתפרצות של אותו נגיף אצל תרנגולות במזרח אסיה, מאה עשרים בני אדם נדבקו וחלו בשפעת העופות וכמעט מחציתם נפטרו. מכאן שהסכנה העיקרית (בינתיים), היא לאנשים הבאים במגע ישיר עם עופות חולים או נגועים ולא לכלל האוכלוסייה.

המחלה אינה עוברת מאדם חולה לאדם בריא אלא רק מעופות נגועים לאנשים. אולם אם נגיף שפעת העופות, יעבור מוטציה בגופם של בני אדם חולים וידביקו אחרים, אז עלולה להתפרץ מגפה שאין עדין חיסון נגדה.

חוקרים רבים טוענים שזה רק עניין של זמן, עד להתפרצות מגיפת שפעת קשה, מאותו נגיף שיעבור מוטציה, ורבים יחלו בה. יש הערכות בארץ, שמגיפת שפעת העופות, עלולה להגיע לכאן בכל רגע, משום שהגיעה לטורקיה ורומניה שדרכם עוברים נתיבי נדידה של המוני עופות המגיעים   לישראל ולאפריקה.

החוקרים טוענים, שנגיף שפעת העופות יכול לחבור בקלות עם נגיף השפעת הרגילה בגופו של חולה, ועלול להיווצר זן חדש שאין חיסון נגדו. ממליצים לאוכלוסיה הנמצאת בסיכון (גם לאחרים), להתחסן כבר עכשיו נגד השפעת העונתית הרגילה, כדי למנוע אפשרות (אומנם קלושה) מפגיעה כפולה משני הנגיפים. בכל כמה שנים, נגיף השפעת הרגילה עובר מוטציה, אולם בכל שנה מכינים חיסון נגד זנים חדשים המגיעים מכל קצוות תבל וגורמים לשפעת שהחיסון מהשנה הקודמת אינו יעיל נגדה. ממליצים להימנע ממגע עם עופות חולים, או עם כל חלק נגוע אחר שלהם, כדי לא להיחשף לאפשרות הדבקה בנגיף. יש זנים לא מסוכנים של נגיפים הגורמים לשפעת מדי שנה, אולם הנגיף המסוכן מהזן (H5N1 ) הנמצא בגופם של עופות הבר, עלול לעבור לעופות הבית ולגרום להם לחלות בשפעת קטלנית שתעבור לבני אדם. מאחר שלגוף האדם אין "ניסיון" עם נגיף שפעת העופות מהזן (H5N1), לכן מערכת החיסון שלנו אינה "יודעת" כיצד להתגונן מפניו.

הסימפטומים של שפעת העופות שהתגלו אצל בני אדם שחלו באסיה הם: חום, שיעול, כאב גרון, כאב שרירים, גירוי בעיניים, לעתים דלקת ריאות ובעיות בדרכי הנשימה, שגרמו לסיבוכים וגם למוות.

באירופה מדברים על "איום גלובלי" (פנדמיה) משום שהנגיף כבר הגיע לפתח ביתם. בגרמניה מתארגנים לפיתוח חיסון נגד נגיף שפעת העופות, בהונגריה הכריזו שהחיסון נמצא כבר בשלבי ניסוי בבני אדם  וגם בסין הכריזו שהם קרובים לפיתוח תרכיב חיסון. בינתיים קיים חשש מהתפרצות מגיפה כלל עולמית, במהלך החודשיים הקרובים (נובמבר ודצמבר) עוד לפני שיהיו מספיק תרופות לכלל האוכלוסייה. ארגון הבריאות העולמי מחזיק במעבדותיו את נגיף שפעת העופות (H5N1 ) ומזמין חברות מכל העולם לבוא לקחת אותו, כדי לפתח תרופות נגדו.  

על מנת ליצור חיסון נגד שפעת, משתמשים באנטיגנים (נגיפים חיים מוחלשים), המגרים את תאי הגוף, מייצרים נוגדנים (אנטיבודיס של חלבון בדם), ונלחמים נגד האנטיגנים (שהם הנגיפים). את האנטיגנים (הוירוסים המוחלשים של השפעת), מזריקים בצורת תרכיב חיסון (וקסין) בכל שנה בסתיו. הנגיף מורכב מחומר דנ"א או רנ"א, אולם אינו יכול להתרבות בעצמו או לנוע, אין לו פעילות מטבולית, ורק מגע מקרי שלו עם קרום תא חי, מאפשר את חדירתו לתא. לאחר הצמדות הנגיף לתא הפונדקאי, חודר החומר הגנטי שלו לתוך התא, ועל פי הוראות הצופן הגנטי של הנגיף, מייצר התא הפונדקאי את מרכיבי הנגיף.

הנגיפים הרבים הנוצרים בתוך התא, מתפרצים החוצה ומדביקים תאים נוספים. מכאן שהנגיף הופך את התא הפונדקאי למפעל שכפול של עצמו וגורם למותו של התא. הנגיף הוא היצור היחיד שיכול להכיל רנ"א בתור חומר גנטי במקום דנ"א (עד כמה שידוע עד כה).

על פי התפיסה הקיימת היום במחקר, משתמשים במעטפת הנגיף כאנטיגן לגירוי תאי הגוף כדי לייצר נוגדנים נגד הנגיף. המעטפות של נגיפי השפעת השונים משתנות כמעט מדי שנה ונוצרים זנים חדשים (מעטפות חדשות), שהגוף אינו מכיר ואינו מחוסן נגדם. מאידך החומר הגנטי הפנימי של נגיפי השפעת (אם זה דנ"א או רנ"א) הוא קבוע. מתנהל בארץ מחקר, שבו מפתחים חיסון אחד נגד כל זני השפעת ולא נצטרך להתחסן כל שנה מחדש. במחקר החדש מטפלים בחומר הפנימי (הגנטי) של נגיפי השפעת השונים (שהוא דומה בכולם) ומפתחים חיסון אחד נגד כל הזנים (כולל נגד נגיף שפעת העופות).

התרכיב החדש מתוכנן כך שהגוף שלנו יוכל לזהות את כל נגיפי השפעת ולפעול נגדם (גם של השנים הבאות), כי החומר הפנימי שלהם לא משתנה (בזמן שהמעטפת החיצונית שלהם משתנה כל הזמן). זה אומר שבעוד שנתיים שלוש, לא נתחסן יותר נגד המעטפת החיצונית (המשתנה) של הנגיף, אלא נגד החומר הפנימי הקבוע. זה אינו פותר בינתיים את הבעיה הנוכחית.

המחלות הוירליות אינן מטופלות באמצעות אנטיביוטיקה התוקפת רק בקטריות (חיידקים) ולא נגיפים (וירוסים). למשל, המחלות הנגרמות על ידי נגיפים הם: שפעת, כלבת, פוליו (שיתוק ילדים), חזרת, חצבת, אבעבועות רוח, מונו-נוקליאוזיס (מחלת הנשיקות), צהבת נגיפית, הרפס, איידס ועוד.

בינתיים התפרסם מחקר שנמשך עשר שנים בשני כתבי עת מדעיים Science  וכן  Nature על הצלחה עצומה של מדענים ליצור את נגיף השפעת הספרדית. כידוע נגיף זה קטל 50 מיליון בני אדם בכל העולם בסוף מלחמת העולם הראשונה ( 1918- 1919 ) משום שעבר מוטציה.

נגיף זה הגיע עם העופות לאירופה, עבר מוטציה ותקף בני אדם שהדביקו זה את זה. החוקרים טוענים שיש דמיון רב בין הנגיף הקטלני של השפעת הספרדית, לבין נגיף שפעת העופות של היום H5N1)). לכן חוששים שגם נגיף זה יעבור מוטציה דומה, יתפשט בין בני אדם ויגרום למגיפה כלל עולמית עם מיליוני קורבנות. המדענים הצליחו לחבר את נגיף השפעת הספרדית מרקמות של חיילים שמתו בשנת 1918 מהשפעת וגופותיהם שמורות מאז לצורכי מחקר. קודם הם פענחו את הרצף הגנטי של הנגיף, ואחר כך סנתזו אותו. תגלית זו תקדם בודאי את המשך המחקרים בנגיף הקטלני של היום, אולם הוא עדיין לא מהווה סכנה עולמית בבני אדם. כאשר הנגיף H5N1  יעבור מוטציה אז אפשר יהיה להכין תרכיב חיסון נגדו ובינתיים הוא עדיין לא קיים.    

בזמן הסתיו, נוחתים בשמורת החולה ובאגמון החולה, אלפי עופות נודדים, שחלקם עברו בנתיבים שבהם יכלו להידבק בנגיף שפעת העופות (רומניה, טורקיה). לכן יצטרכו לאתר כל עוף חולה או מת בשמורה ולבדוק האם הוא נושא את נגיף השפעת, כדי למנוע הדבקת עופות הבית העלולים לחלות במחלה.  מאידך, אין חשש להמשיך לטייל באזור כדי לצפות וליהנות מאלפי החסידות, השקנאים, העגורים, הברווזים ועופות אחרים, הנראים כאן לאורך הסתיו והחורף.     

לראשונה בודדו את נגיף שפעת העופות בשנת 1961 בדרום אפריקה, בגופה של שחפית, וכבר אז היה ידוע שהנגיף הזה מדבק ומתפשט בין עופות הבר (שהיו נשאים), אולם הוא לא גרם למותם. בשנה האחרונה התפרצה המחלה בקרב תרנגולות במזרח אסיה, בכמה ארצות כגון: תאילנד, סין, קמבודיה, יפן, אינדונזיה, לאוס, דרום קוריאה, בוייטנאם ובהונג- קונג, שם נדבקו מעט אנשים בשפעת העופות וחלקם מתו מהמחלה. נגיף שפעת העופות, הגיע בשבוע האחרון לטורקיה, רומניה, יוון, מקדוניה, קרואטיה, ולמערב רוסיה. איש אינו יכול לשער לאן זה יתפשט הלאה ומתי הנגיף עלול לעבור מוטציה ויגרום לאפידמיה, או  לפנדמיה.  

בראשית המאה העשרים, בסוף מלחמת העולם הראשונה ( בשנים 1918 - 1919 ), התפרצה מגפה עולמית (פנדמיה) של "שפעת ספרדית", שגרמה למותם של 50 מיליון בני אדם בעולם, שזה יותר מהרוגי המלחמה. יש הערכה שחמישית מכלל בני אדם בעולם של אז, ורבע מאוכלוסיית ארה"ב חלו בשפעת. השם "שפעת ספרדית" ניתן אז, משום שבתוך חודש אחד (מאי 1919), מתו שמונה מיליון ספרדים מהשפעת.

החוקרים טוענים שנגיף השפעה של אז הגיע מסין לאירופה באמצעות עופות. מה שאפיין את השפעת הספרדית הוא, שרוב החולים בה, היו אנשים בריאים בין הגילים 20 עד 40 , ונפטרו בתוך ימים אחדים או שעות ספורות מרגע התפרצות המחלה בגופם. מצב זה אינו אופייני למחלת השפעת העונתית הרגילה, כי היא תוקפת בעיקר ילדים וקשישים חולים, ואינה קטלנית בדרך כלל. לפני שנתיים כל העולם היה בחרדה מפני מגפה אפשרית של סארס שהחלה במזרח אסיה, התפשטה למערב ונמשכה ארעה חודשים עד שנבלמה. אז חלו במחלה 8000 בני אדם ועשרה אחוז מהם מתו מדלקת ריאות קשה עם חום גבוה.

לעומתה, חלו עד כה בשפעת העופות 118 בני אדם (כולם באסיה) וחמישים אחוז מהם מתו מהמחלה ( על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי).

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

                                                                 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

Comments