בריאות בשלוות נפש

בריאות בשלוות נפש  \  אהוד קלפון

 

בחברה האנושית, ידעו מאז ומתמיד, לקשר בין מצב נפשי למצב הגוף. חכמים המליצו על דיבור בשלווה ובנחת ("דברי חכמים בנחת נאמרים") ועל נפש בריאה המונעת מחלות, כמשנתו של הרמב"ם. גם בספר דברים ד, ט"ו כתוב: "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם". ביוון העתיקה, ברומא, ולאורך ימי הביניים, נרמז הקשר שבין שני המצבים, אך זה התבסס על הסתכלויות ולא על מחקרים. בחמישים השנים האחרונות, התרבו המחקרים, המוכיחים שאכן קיים קשר בין עליה במצבי לחץ מתמשכים, לבין עליה בתחלואת הגוף.

בחודש מאי 2008 , התפרסם מחקר מטעם אוניברסיטת קליפורניה, המראה שיש קשר בין פעילותו של טלומראז לרמת הקורטיזול סביב התאים. האנזים טלומרז, מייצב את אורכם של רצפי הטלומרים שבקצות הכרומוזומים ומאפשר לתאים להמשיך להתחלק כתאים צעירים. לפחות במעבדות, האנזים טלומרז מסוגל לגרום לתאים להמשיך לתפקד ולהתחלק ללא הגבלה. מאידך, ידוע ממחקרים ביולוגיים,  שבכל חלוקה של תאים, מתקצרים הטלומרים (חסרי הגנים) שבקצות הכרומוזומים, עד שהם מתכלים והתאים מפסיקים להתחלק ומתים. כלומר תאי הגוף, אינם בני אלמוות וזמנם מוקצב. במחקר הוכח שהתקצרות הטלומרים, קשורה במתח נפשי מתמשך. כאמור האנזים טלומרז מונע התקצרות הטלומרים, אך ריכוז גבוה של קורטיזול בדם פוגע בפעילות האנזים טלומרז. קורטיזול הוא הורמון סטרואידי המופרש על ידי יותרת הכליה. הוא נקרא "הורמון סטרס" כי ריכוזו בדם עולה עם עליית המתח הנפשי. תפקיד הקורטיזול הוא ויסות לחץ הדם ופעילותו התקינה של הלב. בלוטת יותרת המוח (ACTH) מפרישה הורמון, הנותן איתות לבלוטת יותרת הכליה ליצור קורטיזול ולהפרישו לדם. הוכח במחקר שריכוז קורטיזול  בדם במצבי לחץ, גורם להורדת פעילות המערכת החיסונית בגוף.

בעבר, כאשר עמד האדם הקדמון בפני סכנה, גופו נדרך והגביר את יצורם של שני ההורמונים, אדרנלין וקורטיזול שסייעו לו לברוח בכוחות מוגברים ולהציל את עצמו. אך עם חזרה לרגיעה, ירד ריכוזם בדם והגוף חזר לתפקד רגיל וגם מערכת החיסון חזרה לפעילות נורמאלית.

האדרנלין המופרש בצורה מוגברת לדם, גורם לעליית פעימות הלב, להתרחבות כלי דם ומערכת הנשימה ומאפשרים לגוף לפעול במרץ לזמן קצר בשעת סכנה. אדרנלין הוא ההורמון הראשון שזוהה במעבדה ויוצר כבר בראשית המאה העשרים. ריכוז שני ההורמונים אדרנלין וקורטיזול נמצא אצל ספורטאים שהיו בלחץ התחרות, אך לא נמצא אצל ספורטאים שלא היו בשעת תחרות. כך הדבר אצל אנשים בלחץ נפשי רב, בהשוואה לאנשים רגועים. ריכוזם הגבוה בדם עלול להוביל גם לחוסר יכולת להירדם בלילה (אינסומניה).

כל עוד שתופעת הלחץ היא זמנית, אין סכנה לגוף, אך אם הלחץ נמשך זמן רב, עלולה להיפגע המערכת החיסונית. במחקר מציינים באופן ברור, את הקשר הקיים בין מתח נפשי, לחשיפת הגוף למחלות. החוקרים אינם פוסלים שום דרך, העוזרת להוריד את רמת המתח והחרדה אצל בני אדם, גם אם הם סומכים בעיקר על מחקרים אמפיריים.

במחקר אחר שנעשה בארה"ב לפני שנים, השתתפו 1000 בני אדם שהרגישו מחושים קלים בגוף ופנו לעזרת הרופאים. לשני שליש מהם ניתנו תרופות רגילות ולשליש האחר ניתנו כדורי סוכר שאין בהם שום תרופה (פלסבו). כעבור אותו פרק זמן של ימים, כולם החלימו והרגישו טוב, מבלי לדעת מי קבל מה. ההסבר לכך הוא, שהורדת החרדה, אפשרה למערכת החיסונית בגוף לעמוד בפני מתקפת הקורטיזול ולהרגיש טוב. מטרת המחקר הנוכחי בקליפורניה, הנקרא:"Brain Behavior and Immunity  " הוא, למצוא דרכים לחזק את המערכת החיסונית שתשמור על הגוף מפני מחלות.      


Comments