השפעת הרעש על השמיעה

השפעת הרעש על השמיעה  \  אהוד קלפון

 

מאז המהפכה התעשייתית, שהחלה באנגליה ואחר כך באירופה ובאמריקה, התגברה תנועת בני אדם מהכפרים החקלאיים לערי התעשייה. בעקבותיהם גברה הצפיפות בערים, גבר הרעש ברחובות ובמפעלי התעשייה. החוקרים טוענים שחדות השמיעה של תושבי הערים הגדולות והסואנות הולכת ופוחתת, ובקרב אוכלוסיית ארה"ב 10% נמנים עם כבדי שמיעה וחרשים.

מחקר שהתפרסם בתאריך 2011. 12. 21 ב Science Daily על ידי חוקרים מאוניברסיטת מישיגן ואוניברסיטת קליפורניה, מצביע על אובדן חדות השמיעה, בעיקר בקרב שומעי מוזיקה רועשת באולמות סגורים, או באמצעות אוזניות. הם טוענים שבני אדם החשופים לאורך זמן לרעש גבוה מכל סוג שהוא, עלולים לאבד מאיכות שמיעתם, כך שאינם שומעים ברור, גם שיחה קרובה, כשברקע נשמעים קולות נוספים. חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון פרסמו בשנת 2011 מחקר שבו הם טוענים שיש קשר בין רעש לנדודי שינה (אינסומניה), ולצלצול באוזניים (טנטון). הנזק הנגרם למערכת השמיעה, תלוי בעוצמת הרעש (שהוא קול לא רצוי), ובאורך זמן החשיפה לצליליו.

מבדיקות שנערכו במועדונים שונים בארץ התגלה, שעוצמת המוזיקה מגיעה עד ל 120 דציבלים (db), ולצעירים המבקרים בהם באופן קבוע, יש ירידה בחדות השמיעה. לשם השוואה, מועדונים בהולנד אינם עוברים על 80 db כפי שהחוק שם מחייב. חוקרים בצרפת גילו שיש קשר בין  עוצמת המוזיקה במועדונים, לבין צריכת אלכוהול. ככל שהעוצמה גוברת, כך גוברת צריכת האלכוהול.

בעבר בדקו החוקרים את ההשפעה שיש לעוצמת הרעש ממפעלי תעשייה ומתחבורה ציבורית על איכות השמיעה של בני האדם, אך היום כולם תמימי דעים שעיקר הבעיה היא בעוצמת הרעש המלווה אותם בסביבתם גם בשעות הפנאי. להלן דוגמאות של עוצמות קול הנמדדות בדציבלים (db): רשרוש עלים ברוח הוא בעוצמה שבין 10 ל 15 db, דיבור בלחש 20 db , בית שקט 40 db , שירת ציפורים 50 db , דיבור בשיחה רגילה 60 db, שואב אבק 70  db , תחבורה ציבורית 80 db , מסור חשמלי 90 db, רעם 100 db, עוצמת המוזיקה בהופעות רוק 110 db, פטיש אוויר 115 db, ומנוע סילון 140 db . החוקרים טוענים, שחשיפה לעוצמת רעש של 120 דציבלים ויותר, עלולה לפגום באיכות השמיעה לתמיד. מחקרים שונים מראים, שחשיפה לרעשים מתמשכים, עלולה לגרום למתחים נפשיים, לעצבנות, להפרעות שינה, לעלייה בלחץ הדם, להגברת קצב פעימות הלב ולמחלות לב. החוקרים טוענים, שהרעש הוא אחד הגורמים לבעיות בריאות בארצות המתפתחות.

חוש השמיעה של בני אדם מאפשר קליטת קולות בתחומי התדירויות שבין 20 הרץ לבין 20 קילוהרץ, אך בעלי חיים רבים שומעים יותר קולות בתדירויות גבוהות ונמוכות מאלו. לדולפינים יש את חוש השמיעה הטוב ביותר בקרב בעלי החיים, ושמיעתם טובה פי 14 מזו של האדם.   

באוזן הפנימית של אדם, בולטים חוטים עצביים - Cilia - בתוך נוזל הנמצא בתעלות קשתיות, והחוטים העצביים הופכים תנודות למסרים, הנשלחים למוח באמצעות עצב השמיעה. עצב מרכזי זה, מעביר למוח מסרים רצופים מ 25 אלף רצפטורים.

לאחרונה, עוסקים החוקרים בניסיונות להשיב חלק מהשמיעה לחרשים, על ידי ריפוי בעזרת גנים בהנדסה גנטית. מטרתם היא לגדל תאי עצב חוטיים באוזן הפנימית, הקולטים גלי קול ומעבירים דחפים עצביים למוח. המוח מפענח את משמעות הדחפים, ומתרגם אותם למידע המאפשר זיהוי קולות וצלילים. מאחר שהדרך לריפוי מסוג זה עוד רחוקה, יותר חשוב לשמור על מערכת השמיעה בצורה תקינה, מאשר לסמוך על מזור עתידי לתיקונה.                    

 

Comments