התבגרות וזקנה ביצורים

התבגרות וזקנה ביצורים  \  אהוד קלפון

חוקרים במכון מקס פלנק בגרמניה, מנסים להבין מדוע יש הבדלים גדולים בגדילתם ובהזדקנותם של מיני היצורים, כולל האדם. ידוע שעם הזדקנות הגוף, גדלים סיכוייו למות, אך בקצב ובאחוזים שונים אצל מגוון היצורים.
החוקרים במקס פלנק, בשיתוף חוקרים מהמרכז לביו – דמוגרפיה של ההזדקנות בדנמרק, ערכו מחקר על 46 מיני יצורים, שהתפרסם בכתב העת Nature בתאריך 2013. 12. 8 .
הדעה שהייתה מקובלת על כולם טענה, שרוב היצורים השקיעו אנרגיה בשרידותם, עד להבאת צאצאים לעולם, וטיפול בהם, ואז הלכו לעולמם. החוקרים גילו, שאצל רוב היצורים, העלייה בתמותה עם העלייה בגיל, אינה כה חדה כמו אצל האדם. למשל אצל סרטן הנזיר והידרה, אין עלייה בסיכונים למות עם התבגרותם, וגופם אינו מזדקן ומתבלה, במהלך חייהם הארוכים. יש גם מקרים קיצוניים של יצורים, שעם התבגרותם יורדים הסיכויים למיתתם, כגון אלמוג אדום וצב המדבר.
גם לגבי תקופת הפוריות יש הבדלים בין היצורים. אצל האדם הפוריות יורדת עם השנים, ואצל סיס האלפים היא אינה יורדת כלל עד סוף החיים. גם אצל הבבון הצהוב, הפוריות אינה פוחתת עם הגיל (בשני המינים) והוא ממשיך להביא צאצאים לאורך כל שנות חייו.

בשנת 2013 , האדם בעולם המערבי חי בממוצע בסביבות 80 שנה, ומעריכים, שהילדים הנולדים היום, יעברו את גיל מאה. בכל יום מתים בגוף אדם בוגר עד 70 מיליארד תאים, בתהליך של סיום חיים הנקרא אפופטוזיס (Apoptosis). מנגנון תמותה מבוקר, נמצא בכל אחד מטריליוני התאים הבונים את הגוף, וכך הם מתחדשים. החוקרים מנסים ללמוד ולגלות את תהליכי האיתות, המביאים להפסקת התחלקות התאים ולמותם. גילוי זה, עשוי לאפשר התערבות רפואית, שתביא להארכת ימי התאים, ולימיו של האדם.

החוקרים מנסים לפתח חומרים חדשים העשויים להפריע לתהליכי אפופטוזיס המובילים לתמותת התאים. מעבר לתהליכי התמותה הטבעיים, נגרמים נזקים לתאי הגוף מקרינה אולטרא סגולה המגיעה מהשמש, ומצורות קרינה אחרות הפוגעות במולקולות ה DNA  . ב
רוב המקרים, החלקים הנפגעים ב DNA מתוקנים על ידי אנזימים מסוימים בגוף, אך ככל שהאדם מתבגר, מכניזם התיקון נעשה פחות יעיל והתאים מתים. אם מתרחשת מוטציה ב DNA , ומנגנון הבקרה של תמותת תאים מפסיק לפעול, התאים ימשיכו להתחלק ללא הגבלה ויתפתחו גידולים סרטניים ברקמות הגוף. גם חמצן הנחוץ לנשימה, עלול במצבים מסוימים כגון בOxygen Radicals  להאיץ את תהליכי הזדקנות התאים, על ידי פגיעה במולקולות DNA .

ידוע למשל, שזבוב הפירות חי ימים ספורים, האדם חי עשרות שנים, הידרה חייה מאות שנים, ועצים מסוימים חיים אלפי שנים, אך לחוקרים אין עדיין הסבר להבדלים הגדולים בתוחלת החיים שלהם. עוד דוגמאות: זבוב הבית חי כחודש ימים, דבורת הדבש כשמונה שבועות, והמלכה עד שלוש שנים. ציפורי שיר קטנות חיות בין 10 ל 30 שנה, ברבור 40 שנה, נשר ותנשמת עד 50 שנה. קרפדה והצפרדע חיים עד 15 שנים, נחש קוברה חי 28 שנה, אנקונדה 20 שנה, נקשן אמריקאי וצפע  12 שנה, תנינים 45 שנה, וצבים עד 250 שנה. חדף חי שנה, עכבר הבית שלוש שנים, חולדה ארבע שנים, גרביל חמש, קנגורו תשע, דרבן, זאב וכלב חיים עד גיל 20 , וחתוליים עד 25 שנה. גמלים, איילים, סוסים וחמורים, חיים בין 30 ל 50 שנה, עזים וכבשים עד 15 שנה, ג'ירפה 25 , קרנף 40, דולפין 30 , עטלף 25, היפופוטם 45 , שימפנזה 40 והפיל חי עד 70 שנה, ועוד.  

 

 

 

 

Comments