נבגי עובש באוויר הבית

נבגי עובש באוויר הבית  \  אהוד קלפון

 

עובשים יכולים לגדול על גבי פירות וירקות, על קירות טחובים בבתים ובמרתפים לחים, בגינות ובשדות. הם משחררים נבגים לאוויר שגודלם 50 מקרון (בלתי נראים לעיין) המורידים את איכות האוויר ומגבירים את הפוטנציאל לתחלואה אצל אנשים רגישים. שאיפת נבגים רבים לדרכי הנשימה לאורך זמן, עלולה לגרום להתפתחות תגובות אלרגיות לנבגי עובשים אצל אנשים שונים. זה כולל אף סתום, קשיי נשימה, וסימפטומים אחרים בגוף. העובשים עלולים לגרום לבעיות בריאות אצל אנשים עם אלרגיות שונות ואצל אנשים עם מערכת חיסון מוחלשת. כאשר הנבגים נוחתים על משטחים לחים, הם מצמיחים עובשים היוצרים כתמים מתפשטים, שלעתים מדיפים ריחות אופייניים.

הרבה חומרי בניין בבית, וכן שטיחים, רהיטים וכיסויי קירות, מהווים מצע טוב להתפתחות עובשים בתנאים מתאימים. אומנם לא הוכח במחקרים שעובשים גורמים, באופן ישיר, לתחלואה אצל אנשים בריאים, אך השפעתם מורגשת בעיקר אצל אנשים רגישים ואצל ילדים. על כן ממליצים  לא לאפשר תנאי גידול עובשים בבית, ולא להימצא בבתים טחובים, מלאים כתמי רטיבות. לאחרונה, מתרבות אזהרות החוקרים  מנזקים בריאותיים שעלולים להתפתח, אצל אנשים שגרים, לאורך זמן, במבנים טחובים ועבשים.  

העובשים מתפתחים כתוצאה מלחות גבוהה במקום סגור, עקב דליפת מים בקירות ובתקרת הבית. בארצות קרות, בבתים אטומים, יש תחלואה רבה יותר בגלל חשיפה ארוכה של הדיירים לעובשים מסוכנים, אך אין הצדקה לכך בבתים מאווררים, בארצנו החמה. העובשים גם חודרים למזונות רבים, שמהם סופגים לחות וחומרים לקיומם, וגורמים לרקבונם.
על קורי התפטיר של העובש, מתפתחים מנבגים שבתוכם נבגים, שהם גופי רבייתם. הנבגים דומים לזרעים זעירים שיכולים לרחף זמן רב באוויר, עד שהם נוחתים על מצע מזון מתאים ונובטים. הנבג נובט בצורה חוטית, וממנו מפתח תפטיר חדש, מאותו המין, ברבייה אל מינית.

יש בעולם כמאה אלף מינים הנפוצים בקרקע, באוויר, במים ועל גבי מזון, ובגוף האדם מתקיימים 50 מינים שחיים עמו בסימביוזה, ואינם מזיקים לו. אך כאשר מערכת החיסון בגוף נחלשת, או שנוטלים אנטיביוטיקה לזמן רב, נפגעים החיידקים על ידי הפטריות המתרבות במערכת העיכול. יש מיני עובשים שנבגיהם מרחפים באוויר הבית במינונים זעירים ולא מסוכנים כגון: פוזריום - Fusarium , ופניצליום - Penicellium, ועובשים רעילים ומסוכנים שעלולים לגרום לתחלואה, כגון: אספרגילוס - Aspergillus , קלדוספוריום - Cladosporium , קטומיום - Chaetomium , סטכיבוטריס - Stachybotrys ועוד. 

רוב הפטריות הן ספרופיטיות, כלומר הן ניזונות מחומר אורגני ומרקב צמחים ובעלי חיים, ומיעוטן פרזיטיות הלוקחות חומרי מזון, מצמחים חיים. הפטריות מתקיימות במקומות אפלים ולא זקוקות לאור, כי אינן מבצעות פוטוסינתזה. הן יכולות להתפתח על גבי צמחים ובעלי חיים וגם בתוכם, ולגרום נזקים כבדים לגידולים חקלאיים, לבעלי חיים ולאדם.
מאידך, הן מביאות תועלת על יד פרוק חומרים אורגניים בטבע למולקולות פשוטות, הן מייצרות פניצילין ומשמשות בתעשיות גבינה ובירה, והשמרים עוזרים בהתפחת בצק.   
לפטריות יש  שלוש אפשרויות להשיג מזון: 1. בצורה ספרופיטית, כלומר קבלת מזון מחומר אורגני של צמחים ובעלי חיים שמתו. 2. בצורה פרזיטית, שהיא השגת מזון אורגני, מינרלים וויטמינים מצמחים ירוקים חיים. 3. בדרך של סימביוזה, המאפשרת חיי שותפות, בין פטרייה לצמח הירוק, כך שכל אחד נותן ומקבל.
צמחים ירוקים רבים "למדו" במהלך האבולוציה להתגונן מפני חדירת פטריות לתאיהם. תאי הצמח מייצרים חומרים משמידי פטריות וחיידקים, וגם דופן התא עוזרת במניעת חדירתם. חומרי ההגנה אינם מיוצרים בתנאים ובתהליכים רגילים, אלא רק כאשר יש מתקפת טפילים מרוכזת על הצמח.

 

 

 

 

         

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

                                                               

 

Comments