טלומרים ותוחלת חיים

טלומרים ותוחלת חיים   \   אהוד קלפון

 

חוקרים אנגלים טוענים שאפשר להעריך את הגיל הביולוגי של יצור חי על פי מדידת ה DNA שבתאי גופו. הם מדדו את אורך קצות הכרומוזומים הנקראים טלומרים ב 320 ציפורי שיר, בשם סבכי Seychelles Warbler , באי טרופי מבודד בשם Cousin Island עם מעט אויבים טבעיים. הם פרסמו את מחקרם התאריך 20 בנובמבר 2012  בכתב העת Molecular Ecology שמראה שיש הבדלים בין ציפורים באותה אוכלוסיה, במידת התקצרות הטלומרים עם הגיל. אצל חלק מהציפורים ההתקצרות מהירה, וחייהן קצרים, ואצל אחרות ההתקצרות איטית וחייהן ארוכים.

ציפורים בעלות טלומרים קצרים בכל גיל, אינן מאריכות ימים. אורך הטלומרים בקצות הכרומוזומים מהווה מודד טוב לתוחלת החיים, טוב יותר מהגיל הכרונולוגי. המחקר שנמשך 20 שנה מדד טלומרים אצל פרטים רבים באותה אוכלוסיית ציפורים בטבע. טלומרים מהווים הגנה בקצות כל כרומוזום, כדי למנוע את התפרקות הגנים שבקצה. זה דומה לכיפת הפלסטיק הקשיחה, השומרת על שרוך הנעל מפרימת חוטיו.

אצל כל יצור חי הטלומרים הולכים ומתקצרים (בקצב שונה), עד שהם מגיעים לנקודה קריטית והם גורמים לתא להפסיק להתחלק ולגווע. מנגנון זה התפתח המהלך האבולוציה כדי למנוע התחלקות תאים ללא שליטה עד אין סוף כפי שזה קיים בתאים סרטניים. מצד אחד הטלומרים שומרים על הגוף מפני התפתחות גידולים סרטניים, ומצד שני הם מביאים להזדקנותו ולמותו. בבדיקות חוזרות אצל אותן ציפורים, החוקרים גילו ב DNA שלהן הבדלים משמעותיים במהירות התקצרות הטלומרים, שהשפיעו על אורך חייהן.
החוקרים גילו שהטלומרים קשורים למצב הבריאות של הגוף. הם משקפים את ההיסטוריה של הלחץ החמצוני שהיה במהלך החיים, כי אוקסידנטים תוקפים את הטלומרים. ככל שאתה בריא, יש לך טלומרים טובים ולהיפך. לחצים מנטאליים וגופניים, עישון, אוכל לא בריא, חוסר פעילות גופנית, השמנה רבה ועוד, גורמים להתקצרות מהירה של הטלומרים ולהתקצרות החיים.         

מחקר שנעשה על ידי חוקרים בגרמניה, ודן בדרכים לעיכוב זקנת תאים,

התפרסם בכתב העת  "Journal of the American Heart Associaton " בשניים בדצמבר 2009 .
במחקר משווה, גילו החוקרים, שאנשים המפעילים את הגוף באופן סדיר וקבוע, סיכוייהם גדולים יותר להאריך ימים, מאחרים שאינם עוסקים בפעילות גופנית. הם טוענים שאחת הסיבות לכך היא, שהפעלת הגוף מעקבת התקצרות הטלומרים-  Telomeres המגנים על קצות הכרומוזומים.

המכניזם להתקצרות טלומרים מגביל את התאים למספר מוגדר של חלוקות, ומהווה למעשה "שעון ביולוגי" לתוחלת החיים של כל פרט. התקצרות הדרגתית של טלומרים במהלך חלוקת התאים, מובילה להזדקנותם, ועלולה להגביל את אורך החיים. 

רצף ה DNA של הטלומרים מיוחד להם ומושך אליו חלבונים היוצרים כיפת הגנה בקצה השביר של הכרומוזום. תפקיד הטלומרים הוא למנוע איבוד רצף זוגות בסיסים בקצות הכרומוזום, ולוודא שהאינפורמציה הגנטית תעבור בהצלחה מדור לדור. בכל חלוקה טבעית של התא, מאבדים הטלומרים זוגות בסיסים מקצה אורכם. 

בשנת 2009 ניתן פרס נובל ברפואה, לחוקרים שגילו את תכונות הטלומרים, חשיבותם בהגנה על הכרומוזום, וכן חשיבותו של האנזים טלומרז המשכפל את ה DNA של הטלומרים. במחקר שנעשה על הטלומרים וחשיבותם בתוחלת החיים, החוקרים גילו שפעילות גופנית מובילה להפעלת האנזים טלומרז - Telomerase  שמאזן את תפקודו של הטלומר.

החוקרים גילו שפעילות גופנית עשויה לעכב את זקנת התאים, ולמנוע את הזדקנות המערכת הקרדיו – וסקולארית. כידוע, תאי הגוף מתחלקים בלי הרף, מתבגרים ומתים בתהליך הנשלט על ידי הכרומוזומים של התא. טלומרים קצרים מגבילים את מספר חלוקות התא, ופעילות גופנית מפעילה את האנזים טלומרז המפחית את התקצרות הטלומרים.

                                                                                                                                     

 

 

Comments