ילד שהרים עקרב בגן

ילד שהרים עקרב בגן  \  אהוד קלפון

יובל הוא ילד בן שנתיים, המתעניין בכל דבר הנקרה בדרכו, וסקרן גדול מטבעו. הוא אוהב לגעת בכל מכשיר, למשוך, להרכיב, לפרק, וגם לפזר. הוא שולח את אצבעותיו הקטנות לתוך חריצים בין סלעים ובאדמה, ואין לו פחד ללכת לכל מקום לבדו.
יום אחד, בראשית הקיץ, כאשר ילדי הגן היו בחצר ושיחקו בצעצועים, יובל הלך הישר לעבר טרקטור צהוב עם כף הרמה שעמד בפינה. במסלול הליכתו, הוא נתקל ביצור שחור שהלך על שמונה רגליים בין הצעצועים, והחליט להכירו. הוא התיישב לידו, פינה לו חפצים שלא יחסמו את דרכו, ואחר כך הרים אותו באצבעות ידו. 
העקרב מיד אחז באצבעו של יובל בעזרת הצבתות, כופף את בטנו הצרה, והחדיר ארס בעקיצתו. הילד הקטן צרח מכאב והגננת רצה מיד לעזרתו. הגננת השנייה הצליחה ללכוד את העקרב וחזירה אותו לשדה הרחוק מהגן. ידו של יובל התנפחה מאוד, ומיד קראו להוריו שלקחו אותו לבית החולים.
אחרי טיפול של כמה שעות, יובל התאושש וחזר לחייך, ומייד התחיל לפרק את המכשירים הרפואיים שנראו לו כמו צעצועים בגן. הרופא אמר להורים שליובל היה מזל שהרים עקרב שחור שאינו כל כך ארסי, ולא עקרב צהוב שהוא הרבה יותר ארסי. הרופא גם הוסיף בחיוך, שייקחו את יובל מהר הביתה לפני שיפרק עוד מכשירים רפואיים בבית החולים. 
במהלך האביב וראשית הקיץ, העקרבים מתעוררים מתרדמת חורף ארוכה ויוצאים לחפש מזון בשעות הלילה. בכל שנה נעקצים מספר אנשים בארץ על ידי עקרבים, שחלקם עלולים לסכן חיים אם לא מגיעים מהר לבית החולים. יש עקרבים מסוכנים מאוד לאדם, ויש פחות מסוכנים.
למשל אחד העקרבים המסוכנים ביותר בעולם חי במדבריות צפון אפריקה וגם בסיני, שמו קטלן דרומי, צבעו צהוב- חום, זנבו עבה מאוד והוא נדיר מאוד בנגב. לעומתו יש עקרב מסוכן לא פחות שחי בכל חלקי הארץ בשם עקצן צהוב בעל בטן צרה, גוף צהוב, וצבתות דקות. באזורים סלעיים של צפון הארץ, נפוצים עקרבים שחורים בעלי צבתות עבות, שעקיצתם מאוד כואבת אולם הם פחות מסוכנים מ"עקצן צהוב" שגם הוא נפוץ בצפון.
לכל העקרבים יש בלוטת ארס בקצה ה"זנב" שממנה זורם הארס דרך העוקץ אל הקורבן. הארס פועל על מערכת העצבים ועל כן צריך להגיע מהר לבית החולים כדי לקבל זריקה לנטרול הארס. עקיצות עקרבים מסוכנות במיוחד לתינוקות ולילדים, לכן חייבים למנוע זאת.  

העקרבים נמצאים ביום מתחת לאבנים ויוצאים בשעות החשיכה, כדי לחפש מזון כגון שלשולים, נדלים, עכבישים וחרקים למיניהם. העקרב עוקץ את טרפו, מחדיר לגופו את הארס, משתק אותו, גורר אותו למקום מסתור ואוכל אותו בעזרת המלתעות שבפיו. הוא מחוסן מהארס של עצמו ומהארס של עקרבים מאותו המין.

העקרבים שייכים למערכת פרוקי הרגליים, למחלקת העכבישניים ולסדרת העקרבים.
תפוצתם העיקרית היא משני צדי קו המשווה, עד לסביבות קו רוחב ארבעים. הם אינם אוהבים קור, ובחורף הם נכנסים לתרדמה. עונת הרבייה נמשכת ממאי עד ספטמבר, כשהזכר מוציא מגופו נרתיק מלא זרעים והנקבה קולטת אותו לגופה. הזרעים מפרים את הביציות בגופה וכעבור חודשיים היא משריצה עקרבים חיים העולים על גבה, וכך היא מגנה עליהם.
בעולם קיימים קרוב לתשע מאות מיני עקרבים ובארץ כעשרים מינים. הם חיים כעשרים שנה, ונפוצים בכול חלקי הארץ. הם מהווים חלק משרשרת המזון הטבעית. הם טורפים חרקים ותולעים, ונטרפים על ידי עכבישים, נחשים, לטאות ועל ידי עקרבים מסוגים אחרים.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

Comments