חודש ניסן

חודש ניסן   \   אהוד קלפון

ניסן נקרא "ראש חודשים", "חודש האביב", ו"חודש ניסן" שהוא שם בבלי שהגיע לירושלים עם עולי בבל בזמן שיבת ציון. יש גם סברה שזה בא מהמילה ניצן, כמו שכתוב: "הניצנים נראו בארץ עת הזמיר הגיע" (שיר השירים). בתורה אין שמות לחודשים, הם מופיעים לפי סדר מספרי כגון, "בחודש הראשון פסח" (ויקרא כג', 5 ). הגשמים מתמעטים בחודש ניסן וננעלים בסופו, מתרבים השרבים, ושב הטל בלילות. מסוכות עד פסח אומרים "משיב הרוח ומוריד הגשם", ומפסח עד סוכות אומרים "מוריד הטל". בארצות הצפון, יד מניין של שלושה חודשי אביב, כמו יתר העונות, אך בארצנו האקלים שונה והמניין אחר.  אבותינו החקלאים, מתקופת המשנה והתלמוד, מציינים שתי עונות בולטות בשנה: עונת חמה ארוכה, ועונת גשמים קצרה, ורבים מאנשי הטבע היום מקבלים קביעה זו. בתלמוד הבבלי מסכת בבא מציעא דף קו עמוד ב, מקצים לעונת החורף רק שני חודשים: "חצי כסלו, טבת, וחצי שבט חורף". אחרים באותה תקופה, חילקו את השנה לארבע עונות (תקופות) של שלושה חודשים כל אחת: תקופת ניסן, תקופת תמוז, תקופת תשרי ותקופת טבת (תלמוד בבלי עירובין נ"ן).   

הטמפרטורה בניסן עולה, היום מתארך עד ליום שוויון אביבי (שהוא ה 22 במרץ), וממשיך להתארך עד ליום הארוך בשנה (שהוא ה 21 ביוני). הפריחה שהגיעה לשיאה, דועכת במהלך חודש אייר, ונשארת פריחה מעטה, אך ייחודית לחודשי הקיץ. דועכות כלניות ורקפות, ובולטות הנוריות בשדות הבור. בולטים הפרגים באדום, פרחי הקחוון והשום בלבן, החרציות בצהוב, התורמוסים בסגול כחול, התגית בצהוב חיוור ועוד. אם נטייל באזורים שונים, נראה פריחה של דרדר כחול, סיפן התבואה, סחלבים, לוטם, ואירוסים פורחים בגלבוע, בהרי נצרת, ברמת הגולן, בחוף, בשפלה ובעמקים. עצי לבנה רפואי פורחים ומלבלבים, וכך העוזרר הקוצני, אלון התבור ועצים אחרים ביער ובחורש. שיחי קידה שעירה צובעים בצהוב שטחי חורש נרחבים במורדות הגבעות, ומצטרפים אליהם גם סירה קוצנית ומטפסים שונים. עצי מטע נשירים פורחים ומלבלבים, פרחי הדרים נותנים ריחם,  שיבולי דגן לקראת הבשלתן, וחותמים את החגיגה אחירותם החורש וחוטמית זיפנית.

ציפורי השיר היציבות כגון דרור הבית, שחרור, בולבול, צופית, עפרוני, ירגזי, חוחית, פשוש, צוצלת, עורב ועוד, בונים קנים, מטילים ביצים ומטפלים בגוזלים. העופות הנודדים כגון, חסידות, ברווזים, נחליאלים, ודורסים למיניהם, כבר חלפו מעלנו בנדידתם לארצות הצפון. מגיעים אלינו מאפריקה, התור, השרקרק הסיס ועוד, לקינון ולגידול גוזלים, עד לשובם דרומה בסתיו. החרקים נמצאים בפעילות מלאה של התרבות ומציאת שפע של מזון בפרחי העונה.

הזוחלים מגבירים את קצב פעילותם, כגון חרדונים, לטאות שונות, שממיות, צבים, ונחשים בשעות הערב והלילה. יש המלטות של כבשים בדיר, של יעלים במדבר יהודה ושל צבאים ברחבי הארץ.
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

 

 

 


Comments