תשרי בכיר החודשים

תשרי בכיר החודשים  \  אהוד קלפון

 

ימי תשרי בהירים, הלילות קרירים, נופי הארץ חרבים. בימים הנוראים, עולים צלילי מזמורים, בתרועות שופר ושברים. בשחר סליחות ופיוטים, חמה צובעת אופקים, ענן יחיד בשחקים.      

תשרי הוא בכיר החודשים, כי חלים בו יותר חגים ומועדים מכל חודש עברי אחר. ראש השנה נחוג ביומיים הראשונים של תשרי, ביום השלישי צום גדליה, וביום העשירי יום הכיפורים.  עשרה ימי תשובה, הם הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים, וחג הסוכות נמשך מט"ו עד כ"א בתשרי. מזל החודש הוא מאזניים, כי על פי האמונה, זה המועד שבו נשקלים מעשיו של אדם במאזני צדק, לכף זכות או לכף חובה. ברצפת בית הכנסת העתיק בציפורי, יש פסיפס של גלגל המזלות, ובו מופיע גם "מזל מאזניים".  

המילה תשרי היא התחלה בשפה הבבלית, כי זו התחלה של שנה חקלאית ועונת הסתיו. תשרי נקרא בתורה "החודש השביעי", ככתוב בספר ויקרא כ"ג 24, "בחודש השביעי באחד לחודש יהיה לכם שבתון זיכרון תרועה מקרא קודש". ראש השנה מכונה "יום תרועה", שבו תוקעים בשופר כדי לשפר את דרכיו של האדם ואת מעשיו. "ובחודש השביעי באחד לחודש מקרא קודש יהיה לכם כל מלאכת עבודה לא תעשו, יום תרועה יהיה לכם" (במדבר כ"ט, א-ו).

ביום הראשון של ראש השנה, נוהגים לצאת לשפת הים, או לגדות נחלים, כדי לומר תפילת תשליך, כפי שכתוב בספר מיכה פרק ז, פסוק 19 "ותשליך במצולות ים כל חטאתם". נוהגים להשליך אבן קטנה לים כדי שתשקע במצולות, יחד עם חטאי האדם. מנהג זה אינו מוזכר בתלמוד, אך במאה ה 15 הוא התפשט ממרכז אירופה, לכל קהילות ישראל.
ספר התפילה של הימים הנוראים, נקרא "מחזור לראש השנה וליום הכיפורים". הוא מכיל פיוטים, שנכתבו בארץ ישראל ובגלויות השונות, שהפכו לחלק מהתפילות. בעונת הסתיו והחורף נוהגים לומר את הברכה "משיב הרוח ומוריד הגשם", ובעונות האביב והקיץ אומרים " מוריד הטל". תשרי נקרא גם "ירח איתנים", ככתוב במלכים א פרק ח פסוק 2 "בירח איתנים בחג, הוא החודש השביעי". בלוח גזר, הוא מכונה "ירח אסיף", כי זה מועד סיום אסיף התבואה לפני רדת הגשמים.
תשרי מקביל לספטמבר, שבו מופיע יום "שוויון סתווי" שחל ב 22 לחודש. ביום זה, יש איזון מלא בין שעות האור ושעות החושך, ושני החודשים הם בני 30 יום.
בחגי תשרי, יש מפגש של כל פירות שבעת המינים שבהם התברכה ארץ ישראל, שהם ענבים, תאנים, רימונים, תמרים וזיתים, וגם גרגירי חיטה ושעורה נאספו לגורן לפני חג האסיף.
המרגלים בתנ"ך הביאו ענבים רימונים ותאנים, כדי להראות את טובת הארץ. "ויבואו עד נחל אשכול ויכרתו משם זמורה ואשכול ענבים ויישאוהו במוט בשניים, ומן הרימונים ומן התאנים (ספר במדבר, פרק י"ג, כ"ג). מטעי התמרים הגדולים בארץ גדלים בחום של עמק בית שאן ועמק הירדן.
נאמר על התמר שראשו באש ורגליו במים, כי הוא גדל באזורים חמים אך שורשיו טבולים במי תהום גבוהים. "ויבואו אלימה ושם שתים עשרה עינות מים ושבעים תמרים ויחנו שם על המים" (ספר שמות, פרק ט"ו, פסוק כ"ז). בשיר "שנים עשר ירחים" כתבה נעמי שמר  " בתשרי נתן הדקל פרי שחום נחמד...", ובימים אלה עוסקים בעמקים בגדיד תמרים. התור שבא באביב עוזב אותנו ושב לאפריקה, והנדידה הגדולה מגיעה מהצפון בהדרגה. מי שיוצא לטייל בטבע בתשרי, יתקל בודאי בשרביטי חצבים פורחים, על תלים חרבים.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

                                                               

 

     

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

                                                         

Comments