חרקים מסביב

חרקים מסביב    \   אהוד קלפון

 

החרקים מהווים רוב המינים, בין היצורים החיים אל פי כדור הארץ כיום. החוקרים מונים קרוב למיליון מיני חרקים המהווים 80% מכלל בעלי החיים בטבע. החרקים הופיעו בעולם הזה כבר לפני 380 מיליון שנה. בתחילת דרכם היו ללא כנפיים ובמהלך השנים פיתחו כנפיים ועפו באוויר. הם חסרי החוליות היחידים המצוידים בכנפי תעופה והתחילו לעוף 150 מיליון שנה לפני הופעת הציפורים הראשונות, שהתפתחו מהדינוזאורים.

אצל גחליליות למשל רק לזכרים יש כנפיים עם יכולת תעופה והנקבות נייחות. אצל הנמלים, רק בעונת הרבייה גדלות כנפיים לזכרים ולמלכות, לצורכי מעוף הכלולות באוויר ולאחר מכן הן נושרות. בתהליך המטמורפוזה עוברים החרקים משלב קרקעי לשלב אווירי ועפים. ביצים מוטלות על עלה, הזחלים בוקעים, אוכלים ומתגלמים והבוגרים יוצאים עם כנפיים ועפים באוויר.

מחלקת החרקים (Insecta) שייכת לפרוקי רגליים ולחסרי חוליות.  הסדרה הגדולה ביותר במחלקה זו, היא סדרת החיפושיות, כוללת קרוב לחצי מיליון מינים (בין מיליון מיני החרקים). סדרת הדבוראים המונה למעלה ממאה אלף מינים, כוללת בתוכה את משפחות הדבורים, הצרעות והנמלים.

סדרת הפרפרים כוללת בסביבות מאה שבעים אלף מינים, הזבובים והיתושים ביחד כוללים מאה עשרים אלף מינים, הפשפשים מונים ארבעים אלף מינים, התיקנים שלושת אלפים מינים והפרעושים אלפיים מינים.  במחלקת החרקים יש בעלי כנפיים (בעלי גלגול מלא וגלגול חסר) ויש חסרי כנפיים. החרקים משמשים מזון, בעל ערך חלבוני רב, לבעלי חיים רבים.

חלק מהחרקים ניזונים מצוף ואבקת פרחים ועוזרים בהאבקתם וחלקם ניזונים מכנימות עלים וטורפים מהחי. החרקים עברו אדפטציות רבות במהלך האבולוציה, שסייעו להם לשרוד בתנאים המשתנים של כדור הארץ ולהתרבות. גופם מכוסה בשלד חיצוני של קוטיקולה קשה, העשויה כיטין וחלבונים ומצופה בשעווה. הקוטיקולה אפשרה את התפתחות  החרקים מחוץ למים והגנה עליהם מפני טורפים. קוטיקולה תומכת ברקמות הגוף בהשוואה לשלד של בעלי חוליות ומונעת איבוד מים מגופם. הקוטיקולה הנוקשה אינה מאפשרת לחרקים גדילה רציפה כי אינה אלסטית (גמישה) כמו עור היונקים. לכן בכל שלב גדילה יש התנשלות של הכיסוי החיצוני הקשה ומתחתיו גדל כיסוי חדש המתאים לממדי הגוף החדשים.

בעקבות השריון החיצוני הקשה של הקוטיקולה המקשה על התנועה, התפתחו פרקים (מכאן פרוקי רגליים) שבהם הקוטיקולה דקה מאוד.
שרירי הגוף המחוברים אל המפרקים, מאפשרים לחרקים לנוע. התפתחו גם גפיים (רגלים פרוקות) שהתמחו בתנועה, או כנפיים המאפשרות תעופה ופיזור למרחקים. החרקים מורכבים מראש, חזה ובטן המאפשרים להם מגוון פעולות לקיומם. יש להם איברי חישה כגון, עיניים מורכבות ומחושים, המאפשרים להם לחוש את סביבתם.   

החרקים נושמים בעזרת (טרכיאות) צינורות נשימה מסועפים בגוף, המובילים את האוויר ישירות לרקמות. מערכת נשימה זו, מתחילה מנקבים זעירים הפזורים על פני הגוף שהם פתחי הצינורות.

מחזור החיים של רוב החרקים (בגלגול מלא או חסר), הוא בן כמה שלבים. בשלב הראשון, הרימה והזחל, מצוידים באברים לאכילה, גדילה והתנשלות. בשלב השני חל שינוי גדול (מטמורפוזה) בתוך הגולם. בשלב השלישי יוצא בוגר המתמחה בתעופה, וברבייה. סידור זה ומבנה הגוף, אפשרו כנראה לחרקים לשרוד מאות מיליוני שנים, על ידי הסתגלות לתנאי הסביבה המשתנים.

רוב האנשים השומעים את המילה חרקים, מיד נזכרים ביתושים עוקצים, בתיקנים (ג'וקים) מתרוצצים בבתים, בצרצרים מעצבנים, בנמלים החודרות לכול פינה במטבח, בחיפושיות החומות המגיעות בהמוניהן בקיץ, בארבה המכלה יבולים בשדות, בזבובים מטרידים ועוד. רק 1% מהחרקים בטבע, נחשבים למזיקים של האדם והחקלאות. ביניהם נמנה הארבה, המסוגל להגיע לאוכלוסיה המכסה שטח של 100 קמ"ר במשקל כולל של 70 טון (ארבה שוקל 2  גרם). חישבו ומצאו שאוכלוסיה של מיליארד חגבי ארבה, מסוגלים לאכול 3000 טון צמחים ביום. מושית השבע לעומת זאת, ניזונה מכנימות עלים ומשמשת כמדביר ביולוגי מועיל, נגד מזיקי הגידולים חקלאיים. גם השפירית ניזונה מזחלי יתושים, המציקים לאדם.

על פי חוקרי האנטומולוגיה, 30% ממזונותיו של האדם נוצרים כתוצאה מהאבקת הפרחים על ידי החרקים, לכן קיום האדם תלוי בחרקים החיים בסביבתו. לעומת זאת, אם ייעלם האדם, החרקים ימשיכו להתקיים בלעדיו, להוציא את כיני הראש שייעלמו עמו. החרקים נחוצים מאוד כמאביקי פרחים בחקלאות האינטנסיבית של היום. על פי החוקרים, הולכות ומצטמצמות אוכלוסיות הדבורים והכוורות בשנים האחרונות, מסיבות רבות.

הדבורים הן מאביקות הפרחים היעילות והטובות ביותר מבין החרקים וחסרונן יורגש בהווה ובעתיד. על מנת להכין קילוגרם אחד של דבש, על הדבורים לבקר בשבעה מיליון פרחים ולעשות דרך של 240,000  ק"מ. מעריכים שבארה"ב למשל, נעלמו כרבע ממספר הדבורים וזה כבר נותן את אותותיו בכמות היבולים היורדת של פירות וירקות.

כיום ידועים בעולם 4000 מיני תיקנים (שגודלם נע בין 1.5  ס"מ לבין 9  ס"מ ) ורק 30 מינים חיים בסביבת ביתו של האדם. לפני 250 מיליון שנה חיו תיקנים שגודלם היה כחצי מטר. יש תיאוריה הטוענת, שהחרקים הם שגרמו להיעלמות הדינוזאורים בתהליך שנמשך מיליוני שנים, בניגוד לתיאוריה הטוענת שנפילת מטאוריט על פני כדור הארץ, היא שגרמה להכחדתם של כל הדינוזאורים בזמן קצר, לפני 65 מיליון שנים.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

                                                        

 

 

 

                                                                

 

     


Comments