הישרדות נוסח ציקדות

הישרדות נוסח ציקדות   \   אהוד קלפון

ימי סוף אוקטובר 2010 , הם עדיין חמים ויבשים, אין רוח ונשיאי גשם, העבים באופק בהירים. בשעות הערב החמים, שמעתי ציקדה מצרצרת ברעש גדול בין ענפי הזית, וציקדה יושבת על ענף תאנה ומחרישה אוזניים בקולות ניסוריה. הארתי עליהן בפנס, וראיתי את הזכרים המרעישים עולמות, בקראם לנקבות. הציקדות בארץ אינן חיות בלהקות גדולות, הן פעילות באביב ובקיץ, משלימות מחזור חיים בתוך שנה ועוברות מן העולם. מוצאן בעיקר מאזורים טרופיים, ועקב הסתיו החם שומעים עדיין את קולן. נפוצה בשדות הארץ ציקדת הקצף (קיצפית), Cercopidae , שזחליה מייצרים קצף דמוי רוק, שבו הם גדלים, המגן על גופם הרך מיובש.  

הציקדה, שייכת למערכת פרוקי הרגליים, למחלקת החרקים, לסדרת הפשפשאים –  Hemiptera  ולתת סדרת הציקדות - Auchenorrhyncha . קיימים בעולם כמיליון מיני חרקים, המהווים 70% מכלל בעלי החיים הידועים על פני כדור הארץ, וביניהם 35,000 מיני ציקדות. יש מעט מאוד חרקים בעולם שחיים למעלה משנתיים, אך הציקדות במזרח ארה"ב משלימות מחזור חיים שלם במשך שבע עשרה שנים. גודל ציקדה בוגרת כארבעה ס"מ, ראשה רחב ועליו יש שני מחושים ושתי עיניים אדומות. היא משתמשת בחדק למציצת נוזלים מצינורות העצה של הצמח, ובשתי כנפיה הקרומיות לתעופה. צבעה הכהה מבליט אותה בסביבתה והיא נטרפת בקלות על ידי ציפורים וטורפים אחרים. זכר אחד של ציקדה, משמיע קול בעוצמה של 90 דציבלים, ולהקה של מיליוני פרטים (בארה"ב) מטרידה ברעשה את התושבים פעם ב 17 שנה, למספר שבועות באביב. באבולוציה של הציקדות, התפתח מחזור חיים מיוחד, המפתיע את הטורפים במועדי הופעתן. לאחר ההפריה באביב, הנקבה מטילה 600 ביצים על ענפים, שמהן בוקעים זחלים קטנים בשם נימפות, בגלגול חסר.

רוב הזחלים נטרפים, אך אלה השורדים, נופלים מהעצים אל האדמה, מתחפרים בה לעומק שני מטרים, נצמדים לשורשי העצים, וניזונים ממיציהם במשך 17 שנים. בגלגול החסר, הזחלים הופכים ישירות לנימפות, שצורתן דומה לציקדות  צעירות. חסר שלב הגולם, הקיים בגלגול מלא, כמו במטמורפוזה של פרפרים. לקראת האביב, הנימפות יוצאות מהאדמה, משילות את הכיסוי הקשיח העוטף את גופן ובכך הן הופכות לציקדות בוגרות בעלות כנפיים. הן עפות מיד באוויר, ומתיישבות על ענפי עצים ביערות, בגנים ופרקים במזרח ארה"ב. באותו הזמן בשנה, מחכים טורפים רבים למיליוני הציקדות המגיחות מהאדמה וניזונים מהן.

במהלך הזמן, התפתחה תלות עונתית של אוכלוסיית הטורפים באוכלוסיית הנטרפים. בעבר הרחוק, הציקדות היו כולן חד שנתיות, שנשארו באדמה עד לאביב, יצאו ורובן נטרפו. במהלך ההסתגלות וההישרדות, אלה ששהו שנתיים באדמה במקום שנה, שרדו יותר. אך גם הטורפים שהתקיימו על הציקדות, הסתגלו למחזור דו שנתי, שבו היה להם שפע של מזון ושרדו. כך המשיך הסיפור האבולוציוני להתגלגל, עד שהוא נעצר במחזור של 13 שנה באזורים צפוניים ממוזגים, ובמחזור 17 שנה באזורים דרומיים חמים.
במצב זה, הציקדות מפתיעות את הטורפים ביציאתן מהאדמה, כאשר הם אינם מוכנים לכך. המספרים 13 ו 17 הם חלק מהמספרים הראשונים, שאינם מתחלקים ללא שארית ומתחלקים רק בעצמם. זה מה שמגן על הציקדות מפני הטורפים שממשיכים להופיע במועדים זוגיים וסימטריים.

ההצפה הגדולה והרעשנית של הציקדה המחזורית, התרחשה באביב של שנת  1987, באביב של  2004 , והתפרצותן הבאה צפויה להיות באביב של שנת 2021 בחוף המזרחי של ארה"ב. הסביבה תהיה מוצפת במיליארדי ציקדות, בזמן שיהיו בשטח מעט טורפים. חלק מהציקדות תשרודנה על מנת להעמיד דור חדש ותעבורנה מיד מהעולם. בחודש יוני, מגיעות הציקדות לסוף מחזור חייהן, ולקץ הרעש המטריד.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

                                                                 

 

 

Comments