כנימות

כנימות  \  אהוד קלפון

 

הכנימות שייכות למחלקת החרקים, ומופצות על ידי האדם והרוח. הן הופיעו על פני כדור הארץ כבר לפני 280 מיליון שנים, והתקיימו על צמחים חסרי פרחים, כי עוד לא הופיעו אז. היום ידועים כארבעת אלפי מינים, ורק מיעוטם מזיקים לחקלאות. לכנימות יש חדק שבעזרתו הן מנקבות את העלה, מוצצות את נוזל רקמותיו, וגורמות לו להתייבש וליבול. בזמן חדירת החדק לרקמות הצמח, עלולות לעבור מחלות ויראליות לגידולים החקלאיים, ולגרום לנבילתם. גודל הכנימות אינו עולה על 10 מ"מ, והן נאחזות בדרך כלל בחלק התחתון של העלה, כדי להימנע מחשיפה ישירה לקרני השמש.

רוב הכנימות ניזונות ממין אחד של צמחים (מונופגיות –  Monophagoug), כי התפתחה התאמה הדדית בין הצמח לכנימה. לעתים רואים צמח אחד מכוסה כנימות, ומסביבו צמחים ללא כנימות, בגלל הקשר הספציפי שלהן לאותו מין ולא לאחרים. קיימים גם יחסי גומלין בין נמלים המגדלות כנימות בתנאים אופטימאליים בכיניהן, לבין כנימות המפרישות טיפות מתוקות להזנת הנמלים. הסוכרים הם עודפים המופרשים מגוף הכנימה, כתוצאה מתזונתה מחומרי הטמעה בעלה. יניקת תמיסות סוכר, נעשית ישירות מצינורות השיפה בעלה, שתפקידם להעביר את תוצרי ההטמעה לכל חלקי הצמח. הכנימות יונקות גם מים מצינורות העצה בעלה, כדי לאזן את הלחץ האוסמוטי של הסוכרים בגופן. בסתיו, אוספות הנמלים את ביצי הכנימות המופרות, שומרות אותן בקן באדמה לאורך עונת החורף, ושומרות עליהם מטורפים. עם בקיעתן באביב, מוחזרות הרימות לצמחים המתאימים להזנתן, וגדילתן. על מנת "לחלוב" כנימה בוגרת שתפריש טיפה מתוקה, הנמלה מלטפת את גבה בעזרת זוג מחושיה.   

אצל הכנימות קיימת רבייה מינים ואל מינית, על פי עונות השנה. בעונת האביב והקיץ יש רביה אל - מינית (פרתנוגנזה –  Parthenogenesis ), כלומר נוצר עובר בביצית ללא הפריה, ונוצרות רק כנימות נקבות. בעונת הסתיו, כאשר הטמפרטורה יורדת ומתמעטים צמחי המזון ואיכותם, הנקבות מטילות ביצים שמהן יוצאות כנימות מיניות, כלומר זכרים ונקבות. נעשית הפריה ביניהם, ומוטלות ביצים מופרות, המסוגלות לעבור את החורף, ולבקוע באביב. הכנימות המיניות חסרות גפי פה, ואינן ניזונות, כי נוצרו להפריה מינית ולהטלת ביצים מופרות, וחולפות מן העולם. באקלים טרופי חם ולח, או בתוך חממה, הכנימות ממשיכות להתרבות בדרך אל מינית להרבה שנים, ללא יצירת השלב המיני. הכנימות נטרפות בהמוניהן על יד מושית השבע וזחלי חרקים למיניהם.  

מחקר שנעשה באוניברסיטת חיפה והתפרסם בתשעה באוגוסט 2010 בכתב העת המדעי "Current Biology " מראה שכנימות עלים חשות בנשימת עזים במרעה, ומפילות עצמן מהצמח לאדמה. עבור העז, החרקים הנאכלים עם צמחי המרעה, מספקים תוספת חלבונים לתזונתה.

החוקרים גילו שזרם האוויר החמים והלח בנשימת בעלי חיים במרעה, הוא שמבריח את הכנימות ולא גזCO2  הנפלט בנשיפה, וחלקן נושרות עקב תנודות הצמח. אפשר להסיק מכך שאין צורך להשתמש בריסוסים כימיים להדברת כנימות עלים, כי אם באמצעים שלא מרעילים את המזון ואת הסביבה. אפשר לפזר חיפושיות "פרת משה רבנו" (מושית השבע) בגן, במטע ובשדה, והן תאכלנה את הכנימות בהמוניהן. בגינה קטנה אפשר להתיז תרסיסי מים עם שמן אתרי על הצמח ולנערו, ואפשר לנשוף עליו אוויר חם ולח כפי שהניסוי הוכיח בנשימת העזים במרעה.

 

 


Comments