חרקים התחילו לעוף

חרקים התחילו לעוף

 

המידע שיש לנו על התפתחות בעלי חיים קדומים, תלוי במקרים רבים במציאת מאובנים. בעלי חיים בעלי עצמות ושלדים קשיחים (כמו בעלי חוליות, חלזונות וצדפות) השאירו מאובנים, ואחרים כגון חרקים וחסרי חוליות ללא חלקים קשיחים השתמרו כמאובנים. על פי הערכת החוקרים, כדור הארץ נוצר ממסה של גזים לפני 4.5 מיליארד שנים, לפני כשלושה מיליארד שנים הופיעו חד תאיים ראשונים, לפני 400 מיליון שנים חיו חרקים ללא כנפיים (על פי מאובן שנמצא), ורק לפני 325 מילון שנים הופיעו חרקים עם כנפיים (על פי מאובני חרקים שנמצאו). ההערכה היא, שהחרקים הראשונים דאו באוויר בין העצים בעזרת זיפים.

חרקים אלה דמו לחרק הנקרא זנבזיף של היום, המצויד בזיפים ארוכים היוצאים מהחזה, שמהם התפתחו אז כנפי החרקים. החוקרים גילו שאם מפילים זנבזיף באוויר, זיפיו הארוכים מאפשרים לו דאייה מעטה, אך בלי הזיפים לא הייתה דאייה. אף על פי שלא נמצא רצף של מאובני חרקים, שיבססו את השערת החוקרים, אך הדעה היא שמזיפי החזה בחרקים קדומים, התפתחו קרומי חזה שאפשרו דאייה בין העצים, שמהם התפתחו כנפי החרקים.

מאחר שהאוויר היה רווי במיני חרקים שעפו, הוא הפך למוקד משיכה בחיפוש מזון עשיר בחלבונים. עברו עוד מאה מיליון שנים עד שהדינוזאורים התחילו לפתח אמצעי דאייה באוויר כדי לתפוס חרקים באוויר. מאוחר יותר במהלך האבולוציה, הדינוזאורים התכסו בנוצות, פיתחו כנפי תעופה והפכו לעופות ראשונים שעפו ולא רק דאו. הדוגמה לכך הוא דינוזאור- עוף מאובן שהתגלה, בשם "ארכיאופטריקס" שגודלו היה כגודל תרנגולת. מכאן שהתפתחות אברי תעופה ראשונים, מזיפים פשוטים, ואחר כך מקרומים ונוצות, הייתה מיתוך דחף הישרדות, הן בחרקים והן בדינוזאורים ועופות.

 

 

 

 

 

 

 

                                                                    

           

Comments