נזקי חדקונית הדקלים

נזקי חדקונית הדקלים  \  אהוד קלפון

 

חיפושית בשם חדקונית הדקל האדומה – Rhynchophorus ferrugineus , תוקפת את עצי הדקל וממיתה אותם. החדקונית גורמת נזקים רבים בארצות השכנות משם התפשטה לאילת ולרחבי הארץ. החיפושית שצבעה אדמדם, בולטת בראשה המוארך, הדומה לחדק שבקצהו גפי הפה, ומכאן שמה. הנקבה מטילה את ביציה בבסיס העלים שהם כפות התמרים.
מהביצים בוקעים זחלים הנוברים בגזע הלח ויוצרים מחילות בתוכו. הם חודרים עד ליבת הגזע, שם הם מתגלמים ומהם בוקעות חיפושיות חדקוניות. החיפושיות ניזונות מרקמות הליבה, יוצרות חללים גדולים בתוכה, וגורמות להתייבשות העץ ועליו. לאחר התייבשותו ומותו, תוקפות החדקוניות עצים אחרים, וכך הלאה. קרה שעץ דקל יבש כבד נפל במפתיע על מכונית ומעך אותה, ועץ אחר נפל לבריכת שחיה בבית מלון באילת בזמן שלא היו בה אנשים. 

אם מגלים חדקוניות במקום שבו גדלים דקלים, ובפרט הדקל הקנרי, יש להתחיל מיד בטיפול מונע כדי להציל את העצים, וכדי שלא יתמוטט עץ באופן פתאומי ולסכן אנשים בסביבתו. סימן נוסף למתקפת חדקוניות, הם העלים היבשים בראש הדקל,  ושרף הנראה בחלק התחתון של הגזע.

למניעת מתקפת החיפושיות, מציבים מלכודות עם פרומונים, המושכים את החדקוניות. לדקל נגוע שעדיין חי, מזריקים חומר הדברה לתוך שורשיו, המעלים את החומר לחלקי העץ, הפוגע בחדקוניות שבליבת הגזע. מקור ההתפשטות של חדקונית הדקל האדומה, בדרום מזרח אסיה, משם עברה למפרץ הפרסי, לאזורנו ולאורך חופי הים התיכון. היא ממשיכה לעבור למקומות חדשים על ידי דקלים נגועים שהאדם מייבא ושותל לצורכי נוי.   

קיימים כיום בעולם 1.5 מיליון מיני בעלי חיים, ומתוכם 800 אלף מיני חרקים. הסדרה הגדולה ביותר במחלקת החרקים היא סדרת החיפושיות - Coleoptera – המונה 370 אלף מינים, כמעט כמחצית ממיני החרקים. משפחת החדקוניות מונה בעולם 60 אלף מינים, ובארץ חיים 200 מינים.

בקרב החיפושיות מבחינים בצבעים שונים ובגדלים שונים. למשל, גודל חיפושית הרקולס שחיה באזור הטרופי של מרכז אמריקה 17 ס"מ, והחיפושית הננסית אורכה כשלושה מ"מ. צבע אדום בולט אצל מושית השבע, צבע ירוק אצל חיפושית התאנה, מגוון צבעים זוהרים אצל גחליליות, ועוד.

גוף החיפושית מחולק לשלושה חלקים, ראש חזה ובטן. הראש כולל זוג עיניים מורכבות, מחושים, וגפי פה לחיתוך ולעיסה. החזה כולל שני זוגות כנפיים ושלושה זוגות רגליים. הכנפיים הקדמיות הנוקשות, חופות על הכנפיים האחוריות המשמשות לתעופה, וגם מגנות על הבטן הרכה. רוב החיפושיות עפות, ויש גם חיפושיות ששוחות וצוללות במים. במחזור החיים של כל החיפושיות, קיים גלגול מלא, הכולל ביצה, זחל, גולם, ובוגר.

על פי המאובנים שנמצאו, לפני 400 מיליון שנים, החרקים היו חסרי כנפיים, ולפני 325 מילון שנים הופיעו לראשונה חרקים עם כנפיים. ההערכה היא, שהחרקים הראשונים דאו באוויר בין העצים בעזרת זיפים, הדומים לזיפי החרק הנקרא זנבזיף. זיפי החזה בחרקים הקדומים, התפתחו לקרומים, שאפשרו דאייה בין העצים, ומהם התפתחו כנפי התעופה. בסדרת החיפושיות יש הרבה משפחות, כגון משפחת המושיתיים - מושית השבע, זבליתיים - חיפושית הזבל, יקרוניתיים - יקרונית התאנה,  שחרוריתיים - שחרורית יהודה, חדקוניתיים - חדקונית הקיפודן, ועוד.

                                                                                           

       

Comments