טוואים בראשית האביב

טוואים בראשית האביב  \  אהוד קלפון

דובון הקורים -Ocnogyna loewii  - או טוואי הקורים, שייך למערכת פרוקי הרגליים, למחלקת החרקים, לסדרת הפרפרים, ולמשפחת הדובונים, שהם פרפרים טוואים. אף על פי שהזחלים נראים שעירים, אפשר לגדלם על מנת לצפות  בהתנהגותם ולהכיר את מחזור חייהם. הם אינם נושאים שערות רעילות ואינם מזיקים לאדם כמו זחלי טוואי האורן.

בסוף חודש אוקטובר יוצאים פרפרי הדובון הקטנים מחוץ לאדמה ועפים באוויר. הם אינם אוכלים כי גפי הפה שלהם מנוונים ותפקידם היחיד הוא הפריה והטלת ביצים, והם חולפים מן העולם תוך מספר ימים. כעבור כחודש וחצי, בוקעות הביצים שגודלן אחד מ"מ, ומהן יוצאים זחלים זעירים המתחילים מיד לכרסם את העלים הרכים שמסביבם.

בחודש בפברואר הקר והגשום, אפשר לראות קנים של דובונים בשדות הבור על האדמה או על שושנות עלים צמודות לקרקע. הקן עשוי מטווה קורים ובו מושבה של זחלים זעירים. לאחר בקיעת הזחלים מהביצים, תהליך גדילתם איטי מאוד וכעבור חודש ימים הם מגיעים רק לגודל של שלושה מ"מ. במהלך החודש השני לחייהם הם גדלים מהר יותר ובהיותם בני 60 יום הם כבר מגיעים לגודל של 30 מ"מ, כלומר גדילה של פי עשר תוך חודש ימים.

הם ניזונים מעלים צעירים רעננים שרק נבטו בשדות וחוזרים למחסה הבטוח מתחת למעטה הקורים. במהלך חודש אפריל, לאחר שהזחלים עסקו באכילה מרובה ובגדילה, משתנה גוון שערותיהם משחור לחום אדמדם. הם נכנסים לתוך האדמה (עד לעומק שבין 10 ל 15  ס"מ) ומתגלמים בתוכה. הם נמצאים במצב של גלמים לאורך כל חודשי הקיץ החמים, עד אמצע הסתיו.

בסוף אוקטובר בוקעים פרפרים קטנים (טוואים) מתוך הגלמים, הם יוצאים מתוך האדמה לאוויר ומתחילים מחזור חדש של דובונים. הטלת הביצים נעשית על עלים צעירים או על אדמה לחה.

הזחלים הזעירים, מצטופפים מתחת למטווה קורים, שהם יוצרים סביבם,   המהווה מיקרו אקלים נוח עבורם. הם אוכלים את העלים הצעירים שלידם וגם זוחלים לחפש צמחים אחרים בסביבתם הקרובה ושבים לקן.   

בראשית האביב, כאשר הזחלים מגיעים לשיא גודלם, הם עוזבים את קן הקורים המשותף, נעים באופן עצמאי בשדה ואוכלים עוד צמחים לפני כניסתם לעומק הקרקע, ולפני התגלמותם בתוכה.

 

טוואי האלון -  Thaumetoposea processionea - בחורש הכרמל והגליל אפשר לראות קנים של טוואי האלון על ענפי אלון מצוי. בעונה זו של ראשית הקיץ  (תחילת יוני), רואים בעיקר קנים מלאי גללים של זחלים שכבר עזבו, לאחר פעילות החורף והאביב. הוא שייך למערכת פרוקי הרגליים, למחלקת החרקים ולסדרת הפרפרים הכוללים 100 אלף מינים. לכל הפרפרים בסדרה זו יש גלגול מלא, כלומר ביצה, זחל, גולם ובוגר (פרפר). בתוך סדרת הפרפרים, מבחינים בפרפרי יום כגון זנב סנונית ולבנין הכרוב ופרפרי לילה כגון טוואי האלון, שבתאי השקד ועוד.

משפחת הטוואים כוללת את טוואי האלה, הברוש, האלון, טוואי התהלוכה, או תהלוכן האורן, טוואי הקורים, המשי ועוד רבים אחרים. כל פרט במשפחת הטוואים טווה פקעת ומתגלם בתוכה. נקבת טוואי האלון מטילה את ביציה בחודש נובמבר על ענפים דקים של אלון מצוי וכעבור כמה ימים בוקעים זחלים זעירים, הניזונים מעלי האלון. הזחלים אוכלים עלים וטווים קורים, שמהם בונים קן עבור כל הזחלים. החלל שבתוך הקן מהווה מיקרו אקלים נוח עבור הזחלים ובפרט עבור הזחלים הצעירים. לאחר שהזחלים מגיעים לגודלם המרבי, הם יורדים לאורך גזע העץ אל האדמה ושם כל זחל טווה פקעת סביבו ומתגלם בה. הגלמים נשארים באדמה עד לסתיו ומהם יוצאים פרפרי טוואי האלון. בעונת הסתיו נעשית ההפריה בטוואים ולאחר מכן מתחילה הטלת ביצים על ענפי האלונים והגלגול חוזר על עצמו.   

   

תהלוכן האורן - Thaumetopoea wilkinsoni - זחלי התהלוכן הנראים על חלק מעצי האורן בראשית האביב, באמצע פברואר, גורמים נזק לאורנים ומסוכנים לבני אדם. תהלוכן האורן הנקרא גם טוואי התהלוכה, שייך למשפחת הפרפרים הטוואים. הוא הגיע בראשית המאה העשרים מקפריסין והתפשט ביערות האורן בארצות המזרח התיכון. אפשר להתחיל לתאר את מחזור חייו מכל שלב, אולם חשוב מועד הופעת הזחלים בחורף, הגורמים נזקים לעצים ולאדם.

בעונת הסתיו (אוקטובר) בוקעים הפרפרים מהגלמים הנמצאים מתחת לאדמה ועושים את דרכם החוצה לאוויר העולם. התפקיד היחיד של הפרפרים הבוגרים, הוא להעמיד צאצאים חדשים ולעבור מן העולם. הם אינם ניזונים כי גפי הפה שלהם מנוונים. הזכר מפרה את הנקבה ומת והנקבה מטילה עד 200 ביצים על מחטי עץ האורן ומתה. כעבור חודש וחצי בוקעים מהביצים זחלים זעירים, המתחילים מיד לאכול את עלי האורן וגורמים לעץ נזק רב. הזחלים פעילים

 ואוכלים בשעות הלילה ומתחבאים ביום בתוך קורים שהם טווים מסביב לעצמם. כאשר הם גומרים לאכול את העלים הנמצאים מסביבם, הם עוברים ביחד למקום אכילה חדש. לאחר חודש וחצי של אכילה וגדילה, הם בונים ביחד קן קבוע על ענף אורן, שבו הם יחיו עד לירידתם מהעץ.

במשך שעות היום הם מבלים בתוך הקן, ובלילה הם יוצאים לפעילות. בכל יציאה מהקן הם נעים בטור (כמו בתהלוכה) כשזחל אחד מחזיק בקצהו של הזחל שלפניו. לאחר כשלושה חודשי אכילה, גדילה והתפתחות, הם עוזבים את הקן (במרץ או אפריל) ונעים בתהלוכה ארוכה לאורך גזע האורן עד לקרקע (מכאן שמם).

הזחל שנע ראשון, מפלס את דרכו בתוך האדמה וכולם נעים אחריו. הם מתמקמים בעומק של כעשרה ס"מ ושם הם עוברים בהדרגה לשלב הגולם. הגלמים נשארים מתחת לאדמה עד לסתיו (לאוקטובר) ואז יוצאים הפרפרים (הטוואים) מהגלמים ומהאדמה, מטילים ביצים ומתחילים דור חדש.

הנזקים הנגרמים לעצים הם מהזחלים האוכלים את העלים וגורמים להתייבשות ענפים שלמים ואף למותם של העצים. הנזקים הנגרמים לבני אדם הם מחצי מיליון השערות הזעירות הרעילות (שעל כל זחל), הגורמות לדלקות בעור בעיניים ובדרכי הנשימה. הנזק העיקרי הוא במגע עם הזחלים אולם השערות נמצאות באוויר שמתחת לאורנים הנגועים, על הקנים ועל קרקע היער.

 

 

 

 

 

 

Comments