יצורים מאובנים בענבר

יצורים מאובנים בענבר  \  אהוד קלפון

 

לאחרונה נמצאו אקריות מאובנות מלפני 230 מיליון שנה בתוך ענבר, שהיה שרף עצים שהתאבן. על פי חוקרים אמריקאים, המאובן הנוכחי עתיק ב 100 מיליון שנים יותר מכל מה שהשתמר בענבר והתגלה עד היום. פרוקי הרגליים שנמצאו בענבר עד היום, כוללים חיפושיות, עכבישים, קורי עכביש, פרפרים ועוד. מערכת פרוקי רגליים היא המגוונת ביותר, וכוללת 50% מכל המינים המוכרים היום בעולם החי.
על פי הממצאים, מבנה גוף האקרית לא השתנה במשך מיליוני השנים,  והאקרית עדיין שורדת בזמן שהדינוזאורים נעלמו. מאמר על כך התפרסם בתאריך 27 באוגוסט 2012 , בכתב העת Proceedings of the National Academy of Science  . שני מיני אקריות נמצאו בענבר שהיה על ענף של אחד מחשופי הזרע שנכחדו.
ענבר נוצר משרף עצים שהתאבן בתקופות קדומות במעמקי האדמה. שרף הוא חומר נוזלי צמיג היוצא מקליפת העץ, הוא אינו מסיס במים אך מסיס באלכוהול. הצמח מפיק שרף כדי לסתום פגעים, ולהגליד פצעים בקליפת העץ. הוא משמש כחומר הגנה מפני חיידקים, פטריות, עבשים וחרקים, ומונע מהם לחדור לתוך העץ. יש אבני חן קשיחים, שמקורם משרף עצים שהתאבן, והפך לענבר. בזמן שהשרף היה נוזלי דביק, נלכדו בו מיני אורגניזמים זעירים, שנשתמרו בו והתאבנו בתוך הענבר.    
לפני 230 מיליון שנים, כדור הארץ היה מורכב מיבשה אחת, ועדיין לא התהווה בו האוקיינוס האטלנטי. רוב הצמחים היו שרכים, והאקריות שניזונו מהם היו צריכות לעשות אדפטציות כדי להתקיים מצמחים בעלי פרחים של היום. גודל הענבר שבו נמצאו האקריות הוא כגודל גרגר אורז, והיצורים שבתוכו הם בגודל מיקרוסקופי.
אקרית  (Acari) שייכת למערכת פרוקי הרגליים, למחלקת העכבישנים, לסדרת האקריות , לסוג אקרית, והמין הנפוץ בארץ היא האקרית האדומה. מבנה הגוף מאוחה, עשוי חטיבה אחת (בלי פרקים), וממנו יוצאים 4 זוגות רגליים. אין הבחנה בין ראש חזה ובטן, כמו בפרוקי רגליים אחרים. מחזור החיים בעל גלגול מלא, הכולל ביצה, לרווה גולם ובוגר.

חובב מאובנים אנגלי שהתהלך בחוף הדרומי של אנגליה, מצא  ענבר מאובן, והוא הביאו לחוקרים שבחנו אותו במיקרוסקופ ובדקו את גילו. בתוך הענבר, התגלו קורי עכביש מאובנים, באורך אחד מ"מ,  מלפני 140 מיליון שנים. מאובן זה, מראה שעכבישים טוו את קוריהם עוד מתקופת הדינוזאורים, ולכדו את טרפם בעזרת רשת קורים. עד היום, נמצאו מעט מאוד מאובנים כאלה, כי הקורים הדקים לא התאבנו ולכן לא שרדו. בהרבה מקומות בעולם נמצאו חרקים שלמים בתוך גושי ענבר שהתאבנו בתקופות קדומות.

חוקרים מהמוזיאון למדעי הטבע בעיר בואנוס איירס בארגנטינה, גילו לאחרונה גללים מאובנים של חיפושית הזבל (Dung beetle) שמורים היטב. קוטר הגללים הכדוריים כשבעה ס"מ, ומקורם מבעלי חיים הרביבורים (אוכלי עשב) ענקיים, שחיו לפני 30 מיליון שנה בדרום אמריקה. לא נמצאו מאובנים של החיפושיות עצמן, אך הגללים שהן החביאו במחילות באדמה, מעידות על פעילותן בסביבה. מוכרים היום כ 20 אלף מיני חיפושיות (Coleoptera ) המתקיימים בכל העולם, חוץ מיבשת אנטארקטיקה.
חיפושיות הזבל חיות בקרקעות חקלאיות וניזונות מגללים של בעלי חיים צמחוניים, בעיקר מזבל צאן ובקר. הן חיות כשלוש שנים, צבען כהה, גודלן שונה, והטיפול שלהן בזבל ייחודי לכל קבוצה. יש חיפושית המגלגלת כדורי זבל מהערמת זבל, עד לבור שהיא חופרת באדמה, במקום מסתור. היא ניזונה מכדור זבל אחד ובכדור השני היא מטילה ביצים.  חיפושית מקבוצה אחרת, חופרת מחילה באדמה מתחת לערמת הזבל, שם היא מחביאה את גושי הזבל לתזונה ולהטלת ביצים.

            

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

                                                               

 

 

Comments