מינים פולשים ונזקיהם

מינים פולשים ונזקיהם  \  אהוד קלפון

 

מאז שהעולם הפך לכפר גלובאלי קטן, ותנועת בני האדם התאפשרה במהירות לכל פינותיו, הוא הצליח להפיץ מני יצורים מהחי ומהצומח אל כל מרחביו. חלק מהמינים הפולשים לסביבתה החשדה, גרמו לשינוים בלתי הפיכים לאקוסיסטמה הטבעית, לפחות כמו זיהומי האוויר ושינויי הטמפרטורה בכדור הארץ.

לאחר מחקר שנמשך שלוש שנים, על ידי מאה חוקרים, נמנו 11,000  מינים פולשים לאירופה, ש 15% מהם גורמים נזקים בתחומי המים, האנרגיה, החקלאות, אבקת צמחים, שינויים במארגי מזון ובתחומים אחרים. התברר שב 25 השנים האחרונות, גדל פי שלושה מספר המינים שפלשו  ל 48 אזורים באירופה. פלישות ביולוגיות, של מיני צמחים ובעלי חיים, משפיעות לרעה על מגוון המינים של בתי הגידול, ועל תפקוד הסביבה שאליה הם פלשו. חלק ממיני היצורים החדשים, מתחרים עם המינים המקומיים על מקורות מחייה, וגורמים לשינויים ארוכי טווח לסביבה. אלה הם מינים מסוכנים, לשמירת הגיוון הביולוגי הטבעי. יש גם צמחים פולשים שאבקת פרחיהם, גורמת בעיות אלרגיה קשות אצל בני אדם רבים, שלא היו אלרגיים קודם לכן.

החוקרים מאמינים, ששלושה רבעים מכל המינים הפולשים הגיעו לאירופה באקראי, ורק רבע מהם הובאו במכוון על ידי בני אדם. מעריכים שבריטניה לבדה מפסידה בכל שנה קרוב לארבעה מיליארד דולר מפלישת יצורים זרים, ועוד 200 מיליון דולר בריסוסים נגד עשבים שפלשו לשדות החקלאים. גם בארה"ב נערכים מחקרים, כדי לגלות את הנזקים הנגרמים מיצורים שפלשו אליהם מארצות אחרות , בתחומי החקלאות, הסביבה, הכלכלה, התחבורה, הבריאות ועוד.

מבין הצמחים הזרים הנמצאים בארץ, יש כאלה שרק הגיעו ועדיין אינם נפוצים ובולטים ויש צמחים ותיקים שהתבססו היטב ונפוצים בכל מקום. זרעים ושתילים של צמחי נוי מובאים מחו"ל בכל שנה ואחדים נפלטים (פליטי תרבות) וגדלים בר בשדות ובצדי דרכים. יש מיני צמחים שהובאו לארץ כדי לייצב חולות נודדים לאורך החופים, כגון שיטה מכחילה, וטיונית החולות (הטרותקה סובאקסילאריס), שהתפשטו והפכו למזיקים גדולים, או צמחים שהובאו לנוי והפכו לפליטי תרבות בחלקם. השיח הקוצני הנקרא פרקינסוניה, שהובא כדי לגדר פרדסים, הפך לצמח בר ומתפשט בשדות.
יש צמחים שהגיעו באקראי לאזורנו, כגון רגלת הגינה שהגיעה מדרום אמריקה והתפשטה לשדות החקלאיים כעשב בר, נר הלילה החופי הגיע מצפון אמריקה, ירבוז, דוחן, קיצת מסולסלת, לכיד הנחלים, סולנום זיתני, חמציץ נטוי, גומא הפקעים (בשטחי ביצות ונחלים), ושיחים רעילים כגון דטורה, טבק השיח, חלבלוב ועוד. לעומתם יש שיחים ועצי תרבות שהובאו לארץ על ידי האדם, כצמחי נוי, ובמהלך השנים הם נפלטו לשדות והפכו לצמחי בר (פליטי תרבות) כגון: לנטנה ססגונית, מכנף נאה, אזדרכת מצויה, אילנתה בלוטית, מיני שיטה, אגבה אמריקאית ועוד.

מבין מיני בעלי החיים הנחשבים פולשים מזיקים בארץ, אפשר למנות את נמלת האש הקטנה, חיפושית חומה (מלדרה מטרידה), צרעת העפצים של האיקליפטוס, מדוזה חוטית נודדת, עורב הודי (מיינה), נוטרייה, יתוש הנמר האסיאתי, ועוד.     

מאינה הודית, היא ציפור שיר הנראית כזרזיר. צבעי גופה חום כהה, מקורה צהוב, רגליה צהובות, ויש לה פס אורך של נוצות לבנות, משני צידי הגוף, הבולט בזמן התעופה. הציפור הגיעה לאילת  מהודו, ומשם התפשטה למרכז הארץ וצפונה. היא שייכת לזרזירים הטרופיים, וחייה סמוך למעונו של האדם. היא ניזונה מחרקים, תולעים פירות וזרעים, ונראית בקבוצות קטנות על אותה טריטוריה. היא משתלטת מהר על כל בית גידול חדש שאליו היא מגיעה, וטורפת ביצים וגוזלים של ציפורים אחרות. היא מתחרה בעיקר על מקומות מחייה של דוכיפת, שחרור, ירגזי, נקר ואחרים, ובכך היא מסכנת את הגיוון הביולוגי בסביבתה.

דררה מצויה, הוא תוכי ירוק, שמקורו במערב אפריקה והודו, הובא לארץ כציפור נוי, נפלט מהבית, והסתגל לחיות ולהתקיים בטבע. הוא מקנן בעמקים, במישור החוף והנגב, וניזון מזרעים ופירות. הנקבה מטילה ארבע ביצים בקן, ודוגרת עליהן במשך 22 ימים עד לבקיעתן, והזכר מאכילה לאורך זמן זה. הם חיים בזוגות רק בעונת הרבייה וגידול הגוזלים, ושבים לחיות בקבוצות קטנות. דררה משמיעה קולות צפצפניים חזקים בזמן מעופן, הנשמעים היטב מרחוק. יש לה מקור אדום, רגליים קצרות ואצבעות ארוכות, זנב ארוך, גוף באורך  40 ס"מ, ובמשקל 110 גרם. ציפורים אלו, גורמות נזקים לגידולים חקלאיים, כגון חמניות, תירס, שסק, שקדים, ואגוזי פקאן, ומתחרות עם נקרים ודוכיפת על חורי הקינון.        

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

                                                                

 


Comments