מסרקנית בחוף הים

מסרקנית בחוף הים  \  אהוד קלפון

 

רוב היצורים הפולשים לאגן המזרחי של הים התיכון ולחופינו, באים מים סוף, אך המסרקנית הגיעה אלינו מחופי דרום אמריקה החמימים שבאוקיינוס האטלנטי. החוקרים טוענים ש 60% מהדגים וכן 70% ממיני הסרטנים בים התיכון, מקורם באוקיינוס ההודי, משם הגיעו דרך תעלת סואץ ותפסו את שטחי המחייה של המקומיים. הזרימה היא חד כיוונית כי ים סוף גבוה יותר מהים התיכון וגם מלוח ממנו.

להקות גדולות של מסרקניות ( Comb Jelly ), נראות בימים אלה צפות ונעות בזרם הים לאורך חופי הארץ, אך הן נפוצות גם בחופים אחרים של הים התיכון. הן עלולות לסתום צינורות לשאיבת מים, המשמשים לקירור מנועי תחנות הכוח.
הים התיכון מהווה 3% מכלל האוקיינוסים והימים ושטחו 2.5 מיליון קמ"ר. הוא מחולק לשני חלקים, כשהאגן המזרחי גדול פי שניים מהמערבי. המים זורמים בו נגד כיוון השעון, כשתנועתם איטית יותר באגן המזרחי. הוא עני מאוד בדגים בהשוואה לאוקיינוסים, וחופנו עני במיוחד, מחוסר חומרים מזינים הזורמים מהיבשה, ומחסימת דרכם על ידי סכר אסואן.             

החוקרים טוענים ש"מסרקנית ליידי" - Mnemiopsis leidyi - נמנית בין 100 היצורים הפולשים הגרועים ביותר, ומהווה איום למגוון הביולוגי. היא נראית מרחוק כמדוזה, אך קטנה ממנה, ומקרוב מבחינים שהיא חסרת כובע או פעמון, הבולט אצל מדוזת סוכך. אורכה כעשרה ס"מ , היא יכולה להפרות את עצמה ולייצר אלפי ביצים בימי התרבותה. מאידך, המסרקניות אינן מסוכנות לאדם, ואפשר לשחות בים או לגלוש על הגלים ביניהן, כי אין להן תאי צריבה ואינן צורבות. למדוזות לעומת זאת, יש זרועות עמוסות תאי צריבה, הצורבים את העור, וגם המים סביבן צורבים.

המסרקניות הגיעו לים התיכון באוניות מנמלי דרום אמריקה, והן מרחפות במים עד לעומק של שישה מטרים, ולא בעומקים קרים יותר. יש להן שמונה רצועות המשמשות כמשוטים, ונראות כמסרקים. כל מסרק מורכב ממספר רב של ריסים הנמצאים בתנועה מתמדת במים.  

מסרקניות שייכות למערכת הנבוביים, המורכבת משתי בנות מערכה: האחת של הצורבים Cnidaria הכוללת את המדוזות, האלמוגים ושושנות הים, והשנייה של מסרקניים Ctenophora , הכוללת יצורים שאינם צורבים. גוף המסרקנית שקוף, ועשוי משתי שכבות: השכבה חיצונית אקטודרם (אפידרמיס), מגנה על הגוף ומבודדת אותו מהסביבה החיצונית, ודרכה נעשים חילופי הגזים. השכבה הפנימית אנדודרם או גסטרודרם, מורכבת מתאי עיכול וספיגת מזון.

הן ניזונות מיצורים זעירים במים, כגון זואופלנקטון, הנשאבים לפה ולמערכת העיכול, והפסולת שאינה מתעכלת, נפלטת החוצה דרך הפה, כי אין בצינור העיכול שני פתחים.  הגוף מורכב מ 95% מים, והיתר הם חלבונים ומינראלים. הן טורפות יצורים זעירים, המהווים מזון עיקרי לבעלי חיים ימיים מקומיים, והבסיס העיקרי לשרשרת המזון, לכן יחסי הגומלין הטבעיים מתערערים, ונגרמים נזקים לסביבה. למעשה נוסף עוד טורף למערכת שהייתה מאוזנת בקרבת החוף, והאיזון הופר. נזק רב עלול להיגרם גם לצנרת של מתקני ההתפלה בחופים, מלהקות ענק של מסרקניות. גם מדוזות מגיעות בהמוניהן באמצע הקיץ לחודש ימים, ואולי יהיה מופע להקות משותף בחוף.

מחקרים מראים שיש עליה כלל עולמית בפלישת מדוזות לחופי הימים והאוקיינוסים, והתרבותן העונתית גוברת עם השנים. הן הולכות ומתרבות בחופי ים, שבהם הולכים ומתמעטים הדגים, כי האיזון משתבש. לאחרונה יש התגברות מדוזה חדשה בשם "חוטית נודדת", שנדדה מים סוף. היא נפוצה בחופי מזרח אפריקה וים סוף, שם היא נמצאת באיזון עם היצורים סביבה, אך בים התיכון אין לה אויבים טבעיים, והיא מתרבה ללא הגבלה. 

Comments