יונקים‏ > ‏

המחילה הארוכה ביותר

המחילה הארוכה ביותר  \  אהוד קלפון

 

בעלי חיים החופרים מחילות באדמה מסיבות שונות, ובעיקר כמקום מחייה במיקרו אקלים נוח, המשמש גם מסתור ומגן.  בין אלה נמנים מינים של חולד, חפרפרת, גירית, ארנבת, בונה ועוד. חוקרים צ'כים מאוניברסיטת דרום בוהמיה, היו הראשונים שגילו את המחילות הארוכות והמסועפות של חולד שחי רק בזמביה. בהרים המיוערים של זמביה הם חקרו את סביבת מחייתו של "חולד זמביה" ( Fukomys anselli ) שהוא אנדמי למדינה ענקית זו, הנמצאת בדרום מרכז אפריקה, וגובלת עם שמונה ארצות.

חולד זה הוא מכרסם שחי ביערות ובסוונות הלחות של זמביה, וחופר את המחילה הארוכה ביותר בעולם שארוכה כשלושה ק"מ. המחילה מאכלסת כעשרה חולדים שחיים בחברה, בזמן שרוב מיני החולדים בעולם חיים לבד. בדרך כלל, המחילות הנחפרות על יד בעלי חיים בטבע הן קצרות, חוץ מהגיריות באפריקה החופרות מחילות באורך של מאות מטרים. לגירית יש רגליים קדמיות קצרות עם טפרים חזקים לחפירת מחילות  באדמה, ולהכנעת נחשים ארסיים ומכרסמים המשמשים לה מזון.  

החוקרים הצ'כים שבדקו את החיים החברתיים של חולד זמביה, גילו שבתוך המחילה המסועפת חיים זכר ונקבה עם צאצאיהם, העוזבים בגיל שלושה חודשים את הקן, חופרים לעצמם מחילות, ומקימים משפחות בגיל שנה. החוקרים בדקו 16 מחילות של חולד ומצאו שכל אחת מהן משתרעת על 7000 מ"ר בממוצע. הם גילו שמין אחר בשם "החולד הערום" שחי באותם יערות, חי בחברה המונה 80 פרטים, אך במחילות קצרות יותר. לעתים יש חיבור בין המחילות של חולדים מאותו המין, עם שיתוף פעולה ביניהם.

חוקרים מאוניברסיטת קורנל במדינת ניו יורק גילו, שבאזורי מחייה קשים, החולדים נוטים לשתף פעולה על מנת לשרוד. למשל בסביבה שבה האדמה קשה והמזון מועט, הם משתתפים יחדיו בחפירת המחילות, בחיפוש מזון ובהגנה. כל אחד יודע את מקומו ותפקידו בחברה, כמו בסדר החברתי הקיים בכוורת. החולד חופר באדמה בעזרת רגליו הקדמיות וטפריו החזקים, ומעלה את העפר בעזרת רגליו האחוריות ובעזרת ראשו הפחוס.  

החולד המצוי (  Spalax typhlus) הנפוץ בארץ, חופר מחילה קצרה באדמה, וחי לבדו בתוכה. בעונת הרבייה מגיע זכר למחילת נקבה, ולאחר ההמלטה הוא שב למחילתו. החולדים אינם שותים מים במשך שלוש שנות חייהם, אלא מסתפקים בנוזל שבצמחים. הם הסתגלו לחיות במחילות עם ריכוז גבוה של פחמן דו חמצני ומעט חמצן.

החולד המצוי, מתחיל את חפירת המחילה ואת תל ההמלטה באדמה לחה בארץ, לאחר רדת  גשמי הסתיו. בגני ירק ובשדות שלחין מושקים, הוא חופר באדמה הלחה גם בחודשי הקיץ. הוא יוצר שורה של תלוליות עפר (תלים) מהאדמה שהוא מוציא מהמחילות, ולפי זה אפשר לדעת את כיוון המחילה של כל חולד. החולד ניזון משורשי צמחים ומפקעות ובצלים, ואוגר במחילותיו מזון כגון גזר, תפוחי אדמה, בוטנים, שורשים, פקעות, בצלים וכדומה. הוא גם מפיץ גיאופיטים שונים כגון בצלצלים של חמציצים הצומחים ומתרבים באזורים חדשים.

בשדות הבר בארץ, נמצאו במחילות החולד בצלים ופקעות של נרקיס, זמזומית, חמציץ נטוי, לוף, לופית, סיפן התבואה, וגם צמחים שלמים של אספסת, תלתן, חיטה, שעורה ועוד. בחודשי החורף יוצאים הזכרים ממחילותיהם, ונכנסים למחילות הנקבות לצורכי רבייה. תקופת ההיריון נמשכת 30 ימים, ויש רק המלטה אחת בשנה, בסוף ינואר או בתחילת פברואר. מספר הגורים בהמלטה נע בין שלושה לארבעה, האם מניקה אותם תחילה בחלב, ואחר כך במזון צמחי הנאגר במחסני מחילתה. המחילות באדמה ארוכות וצרות, ובהן יש חללים לאחסנת מזון, חללים מיוחדים להפרשות, וקן המלטה מרופד בצמחים יבשים.

 

          

 

 

  

Comments