יונקים‏ > ‏

חולד חסין סרטן

חולד חסין סרטן  \  אהוד קלפון

חוקרים מאוניברסיטת רוצ'סטר בארה"ב, גילו חומר המונע סרטן אצל החולד הערום Heterocephalus glaber , ועל כך התפרסם מאמר בתאריך 2013. 6. 19 בכתב העת Nature . החוקרים טוענים שהממצאים עשויים להוביל לטיפול חדש במחלות הסרטן אצל  בני אדם.
החולד הערום שגודלו 10  ס"מ ומשקלו 30  גרם, חי במעט חמצן ובריכוז גבוה של CO2, כתוצאה מחוסר אוורור מחילותיו. בגופו לא מתפתח סרטן, על אף 30 שנות חייו, שהן פי 9 מאורך חייו של עכבר.
החוקרים גילו חומר בשם HA HMW המצטבר בריכוז גבוה בעור החולד הערום, המאפשר התאמת גופו לחיים במחילות, וגם מונע התפתחות סרטן ברקמותיו. הם גם גילו גן בשם HAS2 שאחראי על יצירת החומר המונע התפתחות סרטנית. הם טוענים שהחומר HA - HMW עשוי להועיל בטיפול, או במניעת מחלות סרטן, ומקווים שהחומר יביא לתגובה אנטי סרטנית אצל בני אדם.
החוקרים הצליחו למפות את הגנום של החולד הערום, שיועיל להמשך המחקרים. הם טוענים שהצטברות חלבונים רעילים בתוך התאים אצל רוב היצורים, הם האחראים על הזדקנותם. אצל החולד הערום יש מעט מאוד חלבונים שנועדו להשמדה כי הם באיכות טובה, ויש מנגנון המפרק את חלבונים ויוצר חלבונים חדשים. חולד זה חי יותר מכל חולד אחר בעולם, והוא נפוץ בעיקר במזרח אפריקה. בארץ נפוצים בעיקר החולד המצוי והחולד הארץ ישראלי, שחיים במחילות באדמה.   
חולד מצוי -Spalax typhlus  חי באזור הים התיכון והוא נפוץ בארץ מצפון הנגב עד הגליל והגולן. החולד מתחיל את חפירת המנהרות ואת תל ההמלטה מיד עם רדת הגשמים באוקטובר או בנובמבר. בגני ירק או בשדות מושקים הוא חופר מנהרות גם בחודשי הקיץ, משום שתכונות הקרקע משפיעות על פעילותו. הוא חופר באדמה בעזרת שיניו ורגליו הקדמיות והוא מעלה את האדמה בעזרת רגליו האחוריות ובעזרת ראשו הפחוס.
הוא יוצר שורה של תלוליות עפר (תלים) מהאדמה שהוא מוציא מהמחילות ולפי זה אפשר לדעת את כיוון המחילה של כול חולד. גודל התל הרגיל שרואים בדרך כלל בשדה הוא: שלושים ס"מ גובה ועשרים ס"מ רוחב (רוב התלים) ותל ההמלטה, גובהו 40  ס"מ ואורכו 80  ס"מ (תלים מעטים).
החולד ניזון משורשים של צמחים, מפקעות ובצלים וגם אוגר במחילותיו מזון רב כמו גזר, תפוחי אדמה, בוטנים, שורשים שונים, פקעות ובצלים. הוא גם מפיץ גיאופיטים שונים כגון בצלצלים של חמציצים הצומחים ומתרבים באזורים חדשים.
בסוף הסתיו יוצאים החולדים מהמחילות לחיפוש בת זוג, הרבייה נמשכת בחורף, תקופת ההיריון 30 יום ויש רק המלטה אחת בשנה, בסוף ינואר. מספר הגורים בהמלטה נע בין שלושה לארבעה שהאם מניקה בתחילה, ואחר כך הגורים אוכלים מזון צמחי הנאגר במחסני המזון במחילה. הגורים עוזבים את קן ההמלטה ואת המחילה של האם בגיל שישה שבועות ומיד הם מחפשים לעצמם מקום מתאים לחפירת מחילה לעצמם.
כול חולד חי לבד במחילתו עד גיל שנה (המועד לבגרותם המינית) ואז יוצאים לחפש בן זוג לרבייה. הם שומרים בקנאות על בדידותם במחילתם ואם יפגשו חולד אחר הם ילחמו ויגרשו זה את זה. בטבע חי החולד בין שנתיים לשלוש, אולם בתנאי שבי הוא חי למעלה מארבע שנים.
המחילות באדמה ארוכות וצרות ובהן יש חללים לאגירת מזון, להפרשות, וקן המלטה מרופד בצמחים יבשים (אצל הנקבה). לחולד יש מספר חושים מפותחים, כגון חוש המישוש, הריח והשמיעה, אולם הוא חסר ראיה כי הוא חי במחילות חשוכות כל חייו, אם כי הוא יכול להבחין בין אור לחושך.

  

 

 

Comments