מעשים כתובים בסלע

מעשים כתובים בסלע  \  אהוד קלפון

"עין רואה ואוזן שומעת וכול מעשיך בספר נכתבים" (פרקי אבות). גם אם ענייך כהות ואוזניך בצל הדממה, אינך בן חורין לעשות דין לעצמך, כי הכול נרשם. שנו חכמי המשנה: "לא עליך המלאכה לגמור, ולא אתה בן חורין להתבטל ממנה". דהיינו, אינך חייב לעשות הכול, אך אינך פטור מלעשות. על אדם לקחת אחריות על מעשיו גם במגבלותיו. הוא אינו חייב לטפל בכול, אך גם אינו רשאי להתעלם ממאומה. מעשיו של אדם וכתביו, נחקקים בסלע החיים, נשמרים בעקבי אבות, בעפר שדות, ובעלמא דשמיא. אגב אורחא, דברי הבל פורחים באוויר כאבק דרכים ברוח, אובד זכרם ועקבותיהם. נוטל אדם על גבו, את אמרותיו, כתביו ומעשיו, שלעתים נשמרים כפנינים אסופות, ולעתים עפים כחול בסופות.

אדם חי בהדדיות עם זולתו, ועם העולם הסובב אותו, על פי מראות עיניו, משמע אוזניו והלך נפשו. מכאן שמנהגיו ומעשיו, פועלים על פי הבנתו, ותפיסת מציאותו בסביבת חייו. לעתים, די לאמירה ברמיזה לדרך הישרה שיבור לו האדם. מאידך נדרשות מילים כדרבנות על מנת למנוע הליכה בדרכים עקלקלות ומעידה במשעולי טרשים ובמהמורות. לעתים, בחוסר מחשבה תחילה, אדם עושה מעשים, ואומר דברים, המנוגדים לכוונותיו, ונופל לבירא עמיקתא שאין בכוחו לצאת ממנה.

צא אל השדות ולמד את דרכי הנמלה ומעשיה, החקוקים בסלעים מקדמת דנא. כך כתב החכם באדם: "לך אל נמלה עצל, ראה דרכיה וחכם, אשר אין לה קצין, שוטר, ומושל. תכין בקיץ לחמה, אגרה בקציר מאכלה. עד מתי עצל תשכב?" (משלי ו). אדם חכם שעניו בראשו, לומד מהנמלה על כוח רצון והתמדה, חריצות, וחשיבות שיתוף הפעולה המביאה לחוכמת ההמונים, המונעת טעויות גדולות ומאפשרת הישרדות. אדם צריך לראות את הנולד, ולבחור בדרך מעוטת מכשולים, כדי למנוע מעידות המכלות כוחותיו במאמציו לשוב לדרך המלך. כלל מעשיו יוצרים רבדים עמוקים בגופו ובנפשו המשפיעים על חייו, ומכתיבים את תוחלת קיומו.                      

 

 

                                                      

            

Comments