שמש ירח וארץ

שמש ירח וארץ  \  אהוד קלפון

המאור הגדול  \  אהוד קלפון

בספר בראשית בפרשת הבריאה, נועד המאור הגדול (שמש) לממשלת היום והמאור הקטן (ירח) לממשלת הלילה. העמים העתיקים התייחסו לשמש כתופעה על טבעית כמו אל, כפי שהתייחסו לאלי - על אחרים. הפילוסוף היווני אנקסגורס  (Anaxagoras ) תאר את השמש ככדור לוהט ממתכת ולא כמרכבה של האל הליוס, כפי שהאמינו היוונים בזמנו.

הוא נעצר בגלל דברי כפירה אלה ושוחרר רק בהתערבותו של פריקלס. בתקופות העתיקות ולאורך ימי הביניים, המלומדים חשבו שכדור הארץ היה במרכז והשמש והכוכבים הסתובבו מסביבו.

במאה ה 16 הציע ניקולס קופרניקוס לראשונה את התיאוריה ההליוצנטרית, המתארת את השמש במרכז וכוכבי הלכת (עם כוכב ארץ) מסתובבים מסביבה. במאה ה 17 נבנה הטלסקופ הראשון וגלילאו ערך תצפיות מדעיות בשמש ובכוכבי הלכת הנעים סביבה. מאוחר יותר השתמש אייזק ניוטון בפריזמה (מנסרה) כדי להראות שקרן אור הנראית לבנה, מורכבת למעשה מכל צבעי הקשת. ידוע שהשמש משפיעה על אקלים כדור הארץ ותומכת ביצורים החיים עליו באמצעות תהליך הפוטוסינתזה.

הזווית שבה נמצאת השמש בשמים בצהרים (ביחס לזניט), אחראית על אדפטציות ביולוגיות רבות, כולל צפיפות הפיגמנטים בעורם של בני אדם (צבע עורם) באזורים שונים של העולם. לקרניים האולטרה סגוליות יש תכונות אנטיספטיות, הן יוצרות ויטמין D בגוף האדם, אך גם עלולות להזיק לעיניים ולראיה ולגרום לכוויות עור.           

מעריכים שהשמש נוצרה לפני כחמישה מיליארד שנים וכבר ניצלה 50% מכמות המימן שבמרכזה. מכאן שהיא נמצאת במחצית חייה ותגווע בעוד 5 מיליארד שנים ביחד עם כדור הארץ. מערכת השמש, כוללת את השמש שהיא כוכב שבת (Star ), המכיל מסה של 99.8% וכן תשעה כוכבי לכת (Planets ), המכילים ביחד מסה של 0.2% . את רוב המסה הזו תופס  כוכב הלכת הענק צדק, המכונה בלועזית- Jupiter .

מערכת זו נוצרה מענני אבק וגז והשמש נוצרה בעיקר מגז מימן. השמש מורכבת מ 70% מימן 28% הליום ועוד 2% מתכות. בתוך השמש נוצרת אנרגיית חום אדירה בתהליך של מיזוג גרעיני מימן (Nuclear fusion ). קרינת אור השמש מוחזרת (כמו ראי) מכוכבי הלכת, שאינם מייצרים חום ואור בתוכם.                                                                   

כאשר אנו מדברים על זריחת השמש במזרח ושקיעתה במערב, זה קורה במדויק רק בשני מועדי שוויון של שעות האור. ב22 במרץ שוויון אביבי (אקווינוקס האביב) וב 22 בספטמבר שוויון סתווי (אקווינוקס הסתיו).

לעומת זאת, בחורף השמש זורחת בדרום מזרח ושוקעת בדרום מערב ובקיץ היא זורחת בצפון מזרח ושוקעת בצפון מערב. עם עלות השחר, אנו מתפעלים מזריחת השמש ובערבים אנו נהנים מצבעי שקיעתה, אך למעשה אין אנו רואים זריחה ושקיעה בזמן אמת.

הסיבה לכך היא, שהמרחק בין כדור הארץ לשמש הוא 150 מיליון ק"מ, מהירות האור היא 300 אלף ק"מ בשנייה, לכן נדרשות כשמונה דקות מאז שהשמש עולה מעל לאופק מזרח עד שהאור מגיע אלינו. זה המצב גם לאחר שהשמש שוקעת מעבר לאופק מערב, אנו עדיין רואים את אורה במשך כשמונה דקות, עד להיעלמות קרניה.

קוטר השמש הוא מיליון ו 400 אלף ק"מ שהוא פי 100 מקוטרו של כדור הארץ. השמש יכולה להכיל בנפחה למעלה ממיליון כדורי ארץ. הטמפרטורה במרכז השמש (ברדיוס של 25%) היא 15 מיליון מעלות צלזיוס ובפני השמש (פוטוספרה) הטמפרטורה היא רק 6000 מ"צ.

הלחץ במרכז הוא של 250 מיליארד אטמוספרות, עם צפיפות של פי 150 מזו של המים. האנרגיה משתחררת כתוצאה ממיזוג ארבעה גרעיני המימן לגרעין הליום אחד ובכל שנייה הופכים 700 מיליון טון של מימן ל 695 מיליון טון של הליום ועוד 5 מיליון טון אנרגיה של קרני גמא המשתחררת.

השדה המגנטי של השמש, מכסה את מרחב החלל של כוכבי הלכת ונמשך מעבר לכוכב פלוטו. מערבולות והתפרצויות של גזים מפני השמש, הופכות לרוחות שמש עזות, היוצרות מופעים צבעוניים בשני קוטבי כדור הארץ.

בקוטב הצפוני, התופעה הצבעונית נקראת בשם Aurora Borealis  ובקוטב הדרומי היא נקראת בשם Aurora Australis

 

המאור הקטן - הירח  \  אהוד קלפון

הירח הנקרא בספר בראשית "המאור הקטן" הוא גוף מוצק, המקיף את כדור הארץ פעם בחודש. הזווית שבין השמש, הארץ והירח משתנה במהלך ההקפה החודשית של הירח. היוונים קראו לירח בשם "סלין", ו"ארטמיס" והרומאים קראו לו "לונה". באמצע החודש העברי הירח מלא והוא הולך וקטן עד שנעלם בסוף החודש. הוא נולד שוב בראשית החודש וגדל עד שהוא מלא בחמישה עשר בחודש. קליפת הירח, עובייה שבעים ק"מ ואין בה פעילות וולקנית או רעידות אדמה. פני הירח מכוסים ברובם במכתשים שנוצרו מנפילת מטאוריטים, אולם יש עמקים שבהם זרמה בעבר לבה והחליקה את השטח שנראה כך עד היום. רוב המכתשים הגדולים שעל הירח, נקראו על שמות של חוקרים מהעבר כגון פטולמאוס, טיכו, קופרניקוס ועוד.

בשנת 1969 נחתה בפעם הראשונה החללית אפולו על הירח ושני אסטרונאוטים הלכו על אדמתה והביאו משם סלעים ודגימות קרקע עבור החוקרים בכדור הארץ. במהלך השנים, הם גילו שסלעי הירח תואמים לגיל הסלעים העתיקים שעל כדור הארץ, שגילם נע בין 3 ל 4 מיליארד שנים. נתגלו גם סלעים מגנטיים, שזה מוכיח שבעבר הרחוק היה לירח שדה מגנטי. היום הירח חשוף לרוחות השמש ואין בו אטמוספרה השומרת על הטמפרטורה ומגנה נגד קרינה אולטרה סגולית וקרינות אחרות.     

הקוטר של כוכב הלכת ארץ הוא 12,756 ק"מ וקוטר הירח הוא 3,476 ק"מ. המרחק בין הירח לכדור הארץ הוא 384,500 ק"מ והמרחק בין הכוכב "ארץ" לשמש הוא 150 מיליון ק"מ. הירח גורם לגאות המים באוקיינוסים, כגון הגאות הגדולה המתרחשת בחופי נובה סקוטיה. מי הים שם מגיעים לגובה של 16 מטרים ביחס לגובה המים בזמן השפל. בחופי מיין שבצפון מזרח ארה"ב יש גאות בכל 12 שעות. בשיא הגאות, עוצמת זרימת המים שווה לזרם המים בכל הנהרות בעולם.                                      

בשנת 1998 גילו החוקרים מים קפואים, בשני הקטבים של הירח. בקוטב הצפוני יש שטח של 50 אלף קמ"ר מכוסה קרח ובקוטב הדרומי השטח הוא בן 20 אלף קמ"ר. כוח המשיכה של הירח הוא קטן (חמישית מ"ארץ") ואינו יכול להחזיק גזים או אידי מים ( אטמוספרה). הטמפרטורה שלו ביום, היא מעל למאה מעלות צלזיוס, לכן הקרח עובר ממצב מוצק למצב של גז (סובלימציה) ומתנדף.

בשני הקטבים המוצלים של הירח, הטמפרטורה היא מתחת לאפס מעלות צלזיוס והקרח שם נשמר. בכל יתר האזורים של הירח, הקרח נעלם מזמן. גושי הקרח מגיעים מהחלל אל הירח, ביחד עם מטאוריטים הנופלים על פניו. משום שאין בירח אטמוספרה (כמו בכדור הארץ ), לא נוצר חיכוך של גושי הקרח הנופלים והם אינם נשרפים או מתפרקים בנפילתם. הקרח מגיע שלם ונשאר קפוא רק בקטבים. גם הסלעים אינם נשרפים בנפילתם אל הירח והם יוצרים מכתשים בגדלים שונים על פניו. 

הקרחונים של הירח התגלו רק בשנים האחרונות, משום שהחלליות לא יכלו לצלם את הקטבים מהזווית שבה שייטו בחלל. לירח אין שום מקור לאנרגיית אור (וחום) והוא מחזיר אלינו את אור השמש כמו מראה. כל מערכת השמש כולל הירחים, המסתובבים מסביב לכוכבי הלכת, נוצרו כנראה מאותו ענן של גז ואבק בו זמנית, ביחד עם השמש. הענן היה מורכב בעיקר מגז מימן, מעט הליום ומעט אלמנטים אחרים הנמצאים גם בכדור הארץ.

עד שנות השלושים של המאה העשרים היו ידועים רק שמונה כוכבי לכת (עד נפטון) ואז גילו את פלוטו שהוא הכוכב התשיעי. לפני שנתיים גילו את סדנה (שלא נחשב לכוכב לכת עדיין) ובשנה האחרונה גילו כוכב לכת נוסף בשם "זינה", שהוא גדול במקצת מפלוטו. כל הגופים שמעבר לכוכב נפטון, נעים בחגורה של שברי סלעים וגושי קרח וביניהם יש כשבעים אלף גושי סלעים ענקיים שקוטרם הוא למעלה ממאה ק"מ.

משנת 1992 חוקרים את תנועת החגורה הזו, הנקראת חגורת קוויפר, שנעה במסלול אליפטי מסביב לשמש. כוכבי הלכת האחרים בעלי הירחים: לצדק יש 63 ירחים, לשבתאי 34 ירחים, לאורנוס  27 , לנפטון 13 , לפלוטו יש ירח אחד וגם לכוכב הלכת החדש "זינה"  יש ירח אחד. הירחים מסתובבים מסביב לפלנטות והן מסתובבות (ביחד עם הירחים) מסביב לשמש. 

מהחוקרים היוונים של המאה הראשונה לספירה (פטולמאי)  ועד למאה ה 15 חשבו שהארץ הייתה במרכז (המודל הגיאוצנטרי) ומסביבה הסתובבו השמש ויתר כוכבי הלכת. ניקולס קופרניקוס (1473) הציע לראשונה שהשמש נמצאת במרכז (המודל ההליוצנטרי) ויתר כוכבי הלכת ביחד עם "ארץ" מסתובבים מסביבה.

קופרניקוס חשב שהתנועה מסביב לשמש נעשית במסלולים מעגליים. החוקר והמתמטיקאי קפלר שבא אחריו, הוכיח שכוכב מארס מסתובב מסביב לשמש בצורה אליפטית (ולא מעגלית) וכך גם כל כוכבי הלכת במערכת השמש.

גליליאו שפיתח את הטלסקופ, היה הראשון שצפה בכוכבי הלכת, במכתשים שעל פני הירח וגילה שהשמש מסתובבת מסביב לעצמה בעקבות תצפיותיו בכתמי השמש שהשתנו בכל יום. הוא גילה את הירחים שנעים מסביב לצדק (יופיטר), את הטבעות שמסביב לשבתאי (סטורן), וערך תצפיות רבות בעזרת טלסקופים שהוא בנה ושכלל.

                                                                                 

הירח של ארץ  

 לכוכב הלכת ארץ יש רק ירח אחד, הנמצא במרחק של 384,400  ק"מ ממנו. קוטרו של הירח 3476  ק"מ, הוא מקיף את כדור הארץ פעם בחודש והוא הגוף  השני המבריק ביותר בחלל אחרי השמש.

הרומאים קראו לירח לונה, היוונים קראו לו סלין, ארתמיס, ואצלנו ירח ולבנה. הקטבים קפואים (כנראה עם מים), וגיל הסלעים 4.5  מיליארד שנים. פני הירח מכוסים מכתשים שנוצרו על ידי אסטרואידים, שנופלים הישר על האדמה ולא נשרפים בדרכם, כי אין שם אטמוספרה, לכן אין חיכוך שישרוף אותם. באין אטמוספרה השמים נראים שחורים.

הירח דומם, אין בו רעשים וקולות, כי אין בו אוויר שיעביר את גלי הקול. צורות הירח נקבעות על פי מיקומו ביחס לארץ ולשמש. הירח נראה מלא, כאשר הוא והשמש נמצאים בצד אחד, וכדור הארץ נמצא בצד הנגדי (זה קורה באמצע החודש העברי). הירח נראה אפל לגמרי כאשר הוא נמצא בין ארץ לשמש ( זה קורה בראש חודש עברי). מצבי הביניים של גדילה או קטינה של סהר הירח, כאשר הוא מתקרב או מתרחק ממיקומו בין ארץ לשמש.

הטמפרטורה על פני הירח ביום היא 230 מ"צ ובלילה 110- מעלות צלזיוס. הנחיתה הראשונה על הירח הייתה בדצמבר 1972 והאסטרונאוטים הביאו משם  382  ק"ג סלעים ואדמה. הירח מפנה את אותו צד לארץ באופן קבוע והחלק הנסתר ניגלה רק לאסטרונאוטים שהקיפו אותו.

ארץ נמצא במרחק של 150 מיליון ק"מ מהשמש ומשלים סיבוב אחד מסביבו ב 365 ימים בקרוב וסיבוב סביב עצמו ב24 שעות. קוטרו 12,756  ק"מ, מרכזו מורכב מברזל וניקל במצב צבירה נוזלי, והאטמוספרה שלו מורכבת מ 78% חנקן, 21% חמצן, 0.03% פחמן דו חמצני ועוד מרכיבים.

הסיבוב המהיר של כדור הארץ סביב עצמו, ביחד עם הרכב הליבה המותכת שבו יוצרים את המגנטיות החזקה שיש לו. הירח מושפע מכוח המשיכה של כדור הארץ  והוא אינו יכול להתנתק ממנו או להתנגש בו.

                                                       

ירח בשיא גודלו  \  אהוד קלפון

הירח שלנו, נע סביב כדור הארץ בצורה אליפטית, פעם בחודש, כך שהוא מתקרב אליו ומתרחק ממנו חליפות. המרחקים שבהם נמצא הירח מכדור הארץ משתנים מיד חודש, כך שהמרחק המקסימאלי הוא 406 אלף ק"מ, והמרחק המינימאלי הוא 356 אלף ק"מ. בשנת 1948 היה הירח קרוב מאוד לכדור הארץ, וישוב לאותו מרחק רק בשנת 2034.  בנקודה הקרובה ביותר ל"ארץ", הוא נראה יותר בהיר ב 30% וגדול יותר בקוטרו ב 8% , בהשוואה למראהו בנקודה הרחוקה ביותר. עקב בהירותו וגודלו בנקודה זו מכנים אותו "סופר ירח" - Super Moon .  

המרחק הממוצע של הירח מכדור הארץ הוא 384,400  ק"מ, וקוטרו 3476  ק"מ. הרומאים קראו לירח לונה, היוונים קראו לו סלין, ארתמיס, בספר בראשית הוא נקרא "המאור הקטן", ובהמשך גם ירח ולבנה. פני הירח מכוסים מכתשים שנוצרו על ידי אסטרואידים, שנופלים הישר אל האדמה ולא נשרפים. הסיבה לכך היא, שאין שם אטמוספרה, ואין חיכוך שישרוף אותם.

הירח גם חשוף לקרינה אלקטרומגנטית חזקה המגיעה מהשמש, אין לו הגנה אטמוספרית מפני קרינה אולטרה סגולית וקרינות אחרות, ושמיו נראים שחורים. כוח המשיכה של הירח הוא חמישית מזה של כדור הארץ, ואינו יכול להחזיק אטמוספרה סביבו.    

הירח דומם, אין בו רעשים וקולות, כי אין בו אוויר שיעביר את גלי הקול. צורות הירח נקבעות על פי מיקומו ביחס לארץ ולשמש. הירח נראה מלא, כאשר הוא והשמש נמצאים בצד אחד, וכדור הארץ נמצא בצד הנגדי (זה קורה באמצע החודש העברי). הירח נראה לנו אפל לגמרי, כאשר הוא נמצא בין ארץ לשמש ( זה קורה בראש החודש העברי). מצבי הביניים של גדילה או קטינה של סהר הירח, נקבעים על פי התקרבות או התרחקות של הירח ממיקומו בין ארץ לשמש.

הטמפרטורה על פני הירח ביום היא 230 מ"צ ובלילה 110- מעלות צלזיוס, לכן הקרח בקטבים מתנדף ממצב מוצק למצב גזי, ואין בירח מים נוזלים. שטח הקרח בקוטב הצפוני, הוא בן 50 אלף קמ"ר, ובקוטב הדרומי הוא בן 20 אלף קמ"ר.

הנחיתה על פני הירח הייתה ב 16 ביולי 1969 , ושני האסטרונאוטים הביאו משם  382  ק"ג סלעים ואדמה, שגילם תואם את גיל הסלעים העתיקים על פני כדור הארץ, שנע ביו 3 ל 4 מיליארד שנים. הירח מפנה את אותו צד לארץ באופן קבוע והחלק הנסתר, ניגלה רק לאסטרונאוטים שהקיפו אותו. הוא מושפע מכוח המשיכה של כדור הארץ, כך שאינו יכול להתנתק ממנו או להתנגש בו. 

בתשעה באוקטובר 2009 חוקרי נ.א.ס.א פוצצו טיל טעון בשני טון חומר נפץ על פני הצד האפל של הירח, ליד הקוטב הדרומי, כדי לבדוק אם יש מים. התוצאה הייתה, ענן אבק של אדי מים שעלו מן האדמה לגובה של 6  ק"מ. החוקרים מעריכים שמתחת לפני הקרקע יש כמויות מים גדולות, בנוסף על המים שבקטבים, שיאפשרו להם להתיישב על הירח לצורכי מחקר.       כדור הארץ נמצא במרחק של 150 מיליון ק"מ מהשמש, ומשלים סיבוב אחד מסביבו ב 365 ימים בקרוב וסיבוב סביב עצמו ב24 שעות. קוטרו 12,756  ק"מ, מרכזו מורכב מברזל וניקל במצב צבירה נוזלי, והאטמוספרה שלו מורכבת מ 78% חנקן, 21% חמצן, 0.03% פחמן דו חמצני ועוד מרכיבים. הסיבוב המהיר של כדור הארץ סביב עצמו, ביחד עם הרכב הליבה המותכת שבו יוצרים את המגנטיות החזקה שיש בו.

                                                       

נחשפים מסתרי הירח  \  אהוד קלפון

 ביום רביעי (15.6.2011), נראה מעלינו ליקוי ירח מלא וממושך, המופיע כך באזורנו רק פעם ב 18 שנים. כדור הארץ חלף בין השמש לבין הירח המלא, ומנע מאור השמש להגיע אליו. תהליך הליקוי והיציאה ממנו נמשך כחמש שעות, אך הליקוי (הכיסוי) המלא, שהחשיך את כל הירח, נמשך כשעה וחצי. בשנים שבין מועדי הליקויים הגדולים, יופיעו באזורנו מספר ליקויים קטנים וחלקיים.

על מנת לחשוף את הסודות החבויים בקרקע הירח, סוכנות החלל האמריקאית , ערכה בו פיצוץ (9.10.2009 ) כדי לגלות מים ואלמנטים אחרים. הפיצוץ שהיה בצד האפל של הירח ליד הקוטב הדרומי, העלה ענן אבק עם אדי מים, לגובה של שישה ק"מ. החוקרים מעריכים, שכמויות המים החבויות מתחת לפני הקרקע, גדולות בהרבה ממה ששיערו, וכך גם בשני הקטבים. שטח הקוטב הצפוני המכוסה קרח הוא 50 אלף קמ"ר, ושטח הקוטב הדרומי עם קרח הוא 20 אלף קמ"ר. החלק המוצל והאפל של הירח, (שאינו פונה לכדור הארץ), עשוי לגלות את ההיסטוריה והאבולוציה של מערכת השמש.

בעזרת ספקטרומטר - Spectrometer , המודד ספקטרום אלקטרומגנטי, הנפלט מגופים שונים, מנסים לזהות את הרכב החומרים שעל הירח, כולל מים. בזמן הפיצוץ, חלפה חללית  מעל למכתש שנוצר, ערכה תצפיות ומדידות, ועדיין ממשיכה לשלוח מידע רב. הימצאות מים בכמות טובה, תאפשר התיישבות על הירח לצורכי מחקר, ומשם יצאו בעתיד הרחוק להמשך המסעות במרחבי מערכת השמש.

הירח הנקרא בספר בראשית "המאור הקטן" הוא גוף מוצק, המקיף את כדור הארץ פעם בחודש. הזווית שבין השמש, הארץ והירח משתנה במהלך ההקפה החודשית של הירח. היוונים קראו לירח בשם "סלין", ו"ארטמיס" והרומאים קראו לו "לונה". באמצע החודש העברי, הירח מלא והוא הולך וקטן עד שנעלם בסוף החודש. הוא נולד שוב בראשית החודש וגדל עד שהוא מלא בחמישה עשר בחודש.

עובי קליפת הירח כשבעים ק"מ, ואין בה פעילות וולקנית או רעידות אדמה. פני הירח מכוסים ברובם במכתשים שנוצרו מנפילת מטאוריטים, אולם יש עמקים שבהם זרמה בעבר לבה והחליקה את השטח שנראה כך עד היום. רוב המכתשים הגדולים שעל הירח, נקראו על שמות של חוקרים מהעבר כגון פטולמאוס, טיכו, קופרניקוס ועוד.

בשנת 1969 נחתה בפעם הראשונה החללית אפולו על הירח ושני אסטרונאוטים הלכו על אדמתו והביאו משם סלעים ודגימות קרקע עבור החוקרים בכדור הארץ. במהלך השנים, הם גילו שסלעי הירח תואמים לגיל הסלעים העתיקים שעל פני כדור הארץ, שגילם נע בין 3 ל 4 מיליארד שנים. נתגלו גם סלעים מגנטיים, שזה מוכיח שבעבר הרחוק היה לירח שדה מגנטי. היום הירח חשוף לרוחות האלקטרו מגנטיות של השמש, ואין בו אטמוספרה שיכולה לשמור על טמפרטורה סבירה לקיום, ולהגן נגד קרינה אולטרה סגולית וקרינות מזיקות אחרות. קוטר הירח הוא 3,476  ק"מ, וקוטר ארץ הוא 12,756  ק"מ. המרחק בין הירח לכדור הארץ הוא 384,500  ק"מ והמרחק בין הכוכב "ארץ" לשמש הוא 150 מיליון ק"מ. כוח המשיכה של הירח הוא חמישית מזה של "ארץ", ואינו יכול להחזיק גזים או אידי מים, כלומר אטמוספרה.

                                                            

כוכב הלכת ארץ

קוטר כדור הארץ בקו המשווה 12,756  ק"מ, והיקפו בקו המשווה 40,000  ק"מ. שלושה רבעים משטחו מכוסים מי אוקיינוסים, צבעו נראה כחול מהחלל, על כן  הוא מכונה "הכוכב הכחול". 97% מהמים הם מלוחים, ורק 2.5% הם מים מתוקים שמהם 70% נמצאים במצב של קרח. ארץ נמצא במרחק 150 מיליון ק"מ מהשמש, יממתו בת 24 שעות (זמן סיבוב עצמי) ושנתו בת 365 ימים (זמן הקפה אחת סביב השמש).

הוא אחד מארבעת כוכבי הלכת המוצקים (כוכב חמה, נוגה, ארץ, ומאדים), בניגוד לארבעת כוכבי הלכת הגזיים (צדק, שבתאי, אורון, ונפטון). הוא עטוף באטמוספרה המורכבת מ 78% חנקן, 21% חמצן, 0.03% פחמן דו חמצני ועוד, המוחזקת בכוח משיכה רב ואינה נעלמת בחלל כמו בכוכב חמה. בגובה שבין 25 ל 30  ק"מ מעל פני כדור הארץ, נמצאת שכבת אוזון 03 – העוצרת את הקרינה האולטרא סגולית המזיקה המגיעה מהשמש. עונות השנה נגרמות עקב נטיית ציר סיבוב כדור הארץ בזווית של 23.5 מעלות ממישור מילקה (שהוא מישור מסלול כדור הארץ בתנועתו מסביב לשמש).

תשעת כוכבי הלכת כולל פלוטו (התשיעי במרחקו מהשמש) נוצרו לפני 4.5 מיליארד שנים. החיים בכדור הארץ נוצרו לפני 3.5 מיליארד שנים כיצורים חד תאיים בסביבה מימית. השכבה החיצונית של כדור הארץ שעובייה נע בין 10 ל 50  ק"מ היא מוצקה, השכבה שמתחת אלסטית וצמיגה, והליבה העשויה מברזל וניקל, חלקה נוזלית (החיצונית) וחלקה (הפנימית) מוצקה.

עד לפני 180 מיליון שנים כדור הארץ היה מורכב מיבשה אחת בשם פנגיאה, ואוקיינוס אחד. אז התבקעה היבשה, והתחילו להיווצר יבשות שנדדו והתרחקו אחת מהשנייה (הנמשכת גם כיום). ל"ארץ" יש ירח אחד, הנמצא במרחק של 384,000  ק"מ ממנו.

 

 

                                                    

 

 

 

 

 

 

 

 

 

      

   

 

 

 

 

                                                         

 

 

                                                   

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

                                                            

 

 

 

     

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

                                                     

 

 

                

 

 

 

 

 

 

 

Comments