תחושות האדם בטבע

תחושות האדם בטבע  \  אהוד קלפון

מראות נופי הטבע, נותנים תחושת ריחוף על פני יצירות מופת, שכל הפרטים בהן משלימים זה את זה בהרמוניה ויזואלית אין סופית. האדם חש את קרינת האור  המשתנה ואת רוגע הסביבה הטבעית, שאינה מוכרת בערים צפופות, רועשות ועשנות. החיבור עם הטבע מתגבר, ככול שצוללים אל מעמקי הפרטים המרכיבים אותו. בלכתו של אדם לרגלי הר, ישוטט מבטו במדרון מכוסה יער צפוף של אלון מצוי, שגדל כאן מקדמת דנא, ואיש לא נטע אותו. בגדות הנחל הזורם בעמק, יש פריחת הרדופים, סבך שיחי פטל, עצי ערבה, שיח אברהם, קנה וסוף, ומלווים רבים ארוגים יחדיו. במדרון ההר הנגדי, הצמחייה דלילה, ובה מספר עצי חרוב, מלווים בשיחי אלת המסטיק וסירה קוצני. המדרון הצפוף של אלון מצוי פונה צפונה, ונשמרים בו מים ולחות לקיומו, והמדרון הדליל של החרוב, פונה דרומה, ומושפע מקרינה ישירה, המאיידת את מימיו. בהמשך הגבעות, בולט יער אחר המורכב מאלון תבור, לבנה רפואי, אלה אטלנטית, אלה ארץ ישראלית, וגיאופיטים רבים הפורחים במרווחים בין העצים. יש כאן רקפות, כלניות, צבעונים, נוריות, נץ החלב, מרווה, ציפורני חתול, סביונים עיריות ועוד. מגוון הפרחים מהווים תמונה צבעונית שעוצבה בידי אמן. במרחבי העמק, בולטים שדות הבר, אדמות חומות חרושות, תלמים ארוכים, חלקות שלחין, חלקות בעל ועוד. בשדה הפתוח נראים עפרונים, שעפים ונוחתים בלי הרף, ומלקטים זרעים. עורבנים המגיחים מבין עצי החורש ומרעישים עולמות, בקולם הצורמני, שאינו משתלב עם ציפור השיר המזמרות בחן. על גבעת טרשים, נראה שריד בוסתן של רימונים, תאנים ושקדים, המזכיר את שיר שירים: "אל גינת אגוז ירדתי" ... "פרדס רימונים" ...  "התאנה חנטה פגיה" ועוד. אפשר לדמיין כאן כפר תנכ"י שממנו ירדו אנשים אל המעיין ואל הבאר כדי לשאוב מים, ואל טחנת הקמח כדי לטחון את יבול הדגנים. אנשים באו מרחוק, על חמורים וגמלים, ונשארו ללון ליד הטחנה עד שהגיע תורם לטחון את התבואה. חזיונות עולים לנגד עינינו, של שיירות חונות ליד הנחל, וקולות רמים נשמעים, בשפה מוכרת, שאפשר להבינה גם היום. נמצא כאן בית בד עתיק להפקת שמן, וגת לדריכת ענבים לעשיית יין. בקרבת מקום בולטים שרידי מחצבה עתיקה,שבה חצבו אבנים לבניית בתי הכפר שעל ראש הגבעה. השקט כאן לא מעיד על חיי שלווה של התושבים הקדומים, כי הם חוו מכאובים רבים. הם סבלו מרעב בשנות בצורת, וממגפות שהביאו עליהם כליה, כי לא נמצא מזור לחולאיהם. בין הריסות בתי הקדמונים, יש תחושה של המשכיות הדורות. כאן אנו מתפעלים מהקדמה שאליה הגענו בתחומי המדע, החקלאות, הרפואה הטכנולוגיה ועוד, אך אי אפשר להתעלם מתרומת הקדמונים לרצף ההתפתחות הזאת.

 

Comments