צלם דמותו בהשאלה

צלם דמותו בהשאלה  \  אהוד קלפון

 

אדם כתלם אדמה,

חסדו על מטר וחמה.   

כונן ביתו בטרשים,

בים רוחות ולחשים. 

רחף אבק מרחבים,

הבל חולף בעבים. 

אופק דרכו עננים,  

אופל ואור עדנים.

איכה חולפות השנים,

חלומותיו רעננים.

 

קיום חייו על שכמו,

בזיעה אוכל לחמו.

בעת לבלוב ושלכת,

ממשיך זמנו ללכת.   

זיכרון לחן עדרים,

שדמות בר ואפרים.

כענף נפרד מעליו,  

גוועים בלאט נחליו.

צלם דמותו בהשאלה,

שב כאבק להתחלה.

 

 

 

 

 

 

Comments