מאובני מיקרואורגניזמים

מאובני מיקרואורגניזמים  \  אהוד קלפון

 

מאובנים נקראים כך, משום שאין בהם חומר אורגני מקורי, אלא חומר מינראלי כגון סיליקה, תחמוצות שונות ועוד. בתהליך פרוק החומר האורגני, ותפיסת מקומו המדויק על ידי מינראלים, מתקבל תעתיק מדויק של אותו בעל חיים בצורת מאובן.

במאובנים השונים, השתמרו שלדים חיצוניים של חסרי חוליות, עצמות השלד הפנימי בבעלי חוליות, תדפיסי קליפה חיצונית שהטביעה חותמה במשקע רך שהתקשה לאבן, או מילוי חלל פנימי, השומר על צורת הגוף במאובן.

חוקרי MIT ואוניברסיטת הרווארד בארה"ב גילו מאות מאובנים של מיקרואורגניזמים חד תאיים בסלעים, שגילם 710 מיליון שנה. באותה תקופה כדור הארץ היה מכוסה קרח, מהקטבים עד קו המשווה, והיצורים הזעירים שגודלם היה 10 מיקרון, שרדו את תקופת הקרח והתרבו לאחר הפשרתה.  לאורגניזמים היה כיסוי גוף קשיח עשוי צורן, עם פתח ליציאת רגל כמו אמבה, לקליטת מינראלים במים.

החוקרים פרסמו מאמר בכתב העת Earth and Planetary Science Letters בתאריך 16 ביוני 2011 , ובו הם מתארים את האורגניזמים הדומים לאמבות של היום. 75 מיליון שנה לאחר מכן הייתה תקופת קרח נוספת (לפני 635 מיליון שנה) וגם בה שרדו יצורים רבים שהתרבו ונפוצו לאחר ההפשרה. מאובני האורגניזמים שהתגלו בנמיביה היו עגולים, ובמונגוליה בצורת גלילים.    

בגבון באפריקה, התגלו 250 מאובנים זעירים מהעתיקים ביותר בעולם. יצורים אלה, שחלקם חד תאיים וחלקם רב תאיים, חיו בחוף ים רדוד, והשתמרו במצב מצוין בסלעים. החוקרים שבחנו את מאובני גבון, פרסמו את ממצאיהם בכתב העת " Nature" באחד ביולי 2010. על פי בדיקת המאובנים של היצורים הזעירים וזמנם, החוקרים הגיעו למסקנה שהם הופיעו על פני כדור הארץ כבר לפני כשני מיליארד שנים. החוקרים משערים, שאורגניזמים חד  תאיים חסרי גרעין, המכונים פרוקריוטה ( Prokaryotes ), הופיעו במים רדודים כבר לפני 3.5 מיליארד שנים, וזמן רב אחריהם הופיעו יצורים חד תאיים בעלי גרעין המכונים אוקריוטה (Eukaryotes ).

עד למציאת המאובנים הנוכחיים בגבון, היה ידוע למדענים, שיצורים חד תאיים בעלי גרעין, ויצורים רב תאיים, הופיעו לראשונה על פני כדור הארץ רק לפני 600  מיליון שנים, בתקופת הקמבריון, שבה הייתה עליה מהירה של כמות החמצן באוויר.
בזמן שחלף מלפני 3.5 מיליארד שנים עד לתקופת הקמבריון, נוצר מגוון ביולוגי רב, של יצורים חד תאיים חסרי גרעין, שאליהם התווספו חד תאיים בעלי גרעין, ורב תאיים שהתפתחו מהם. היצורים החד תאיים הזעירים שחיו במים רדודים, החלו לשתף פעולה ביניהם, ומהם התפתחו יצורים רב תאיים

תוך שינויים ואדפטציות, שחלו במהלך הזמן. במקומות שונים בעולם, נמצאו מאובני חיידקים, מהסוג ציאנובקטריה ( Cyanobacteria ), שחיו ברבדים צפופים, והשתמרו היטב, ומבנה גופם דומה לחיידקים מאותו הסוג שעדיין חיים היום. נמצאו גם מאובני יצורים חד תאיים בשם אוסצילטוריה (Oscillatoria) שצורתם המורפולוגית לא השתנתה במשך מיליארד שנים.                                                                  

חיידקים אחרים בשם מגנטובקטריה ( Magnetobacteria  ) יוצרים גבישי מגנטיט (תחמוצת ברזל), וכך השתמרו כמאובנים כשני מיליארד שנים. בסלעים רבים בעולם ובנגב, השתמרו יצורים חד תאיים ימיים זעירים, בשם חוריריות – פורמיניפרה (Foraminifera ), בעלי מעטפות חיצוניות קשיחות, הדומות לקונכיות.  אפשר לקבוע בעזרת מאובנים, את גיל הסלע שבו נמצאו, תוך שימוש במאובנים מנחים בעלי תפוצה גיאוגרפית גדולה.

בעזרת סטרטיגרפיה (לימוד השכבות) בודקים מאובנים ברבדים שונים בסלע, המאפשרים ללמוד באופן השוואתי את תולדות כדור הארץ. אפשר לדעת האם היצורים חיו בסביבה קרה או חמה, האם המאובנים נוצרו באגם, בים רדוד, בים עמוק או ביבשה, ואפשר ללמוד על נדידת היבשות,  על ידי השוואת מאובנים מאותו המקור, הנמצאים  באפריקה המערבית ובמזרח דרום אמריקה, ועוד.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

                                                                 

 

 

 

 

       

Comments