חיידקים פתוגנים

חיידקים פתוגנים   \   אהוד קלפון

חיידקים ( Bacteria ) הם מיקרואורגניזמים חד תאיים בגודל של מיקרון (אלפית המ"מ) הנראים כמקלונים, כסלילים או ככדורים. הם נמצאים באוויר, במים ובאדמה וכן בחי ובצומח. בדרך כלל הם חיים במערכות הגוף בצורה מאוזנת בלי לגרום נזקים, אולם במקרים מסוימים, הם מתרבים מאוד ומופיעים זנים חדשים שהופכים לפתוגנים, העלולים לגרום לזיהומים קשים. מספר החיידקים החיים באופן נורמאלי בגוף האדם הוא פי 10 ממספר התאים המרכיבים את הגוף ורוב החיידקים מרוכזים במערכת העיכול ובעור. החיידקים המחוסנים נגד אנטיביוטיקה הולכים ומתרבים ונדרשים מאמצים רבים כדי להתגבר עליהם.   

למשל חיידק נפוץ בשם baumannii  Acinetobacter  הופך להיות עמיד לתרופות אנטיביוטיקה וקשה להילחם בו. לאחרונה מדווחים החוקרים שהוא נפוץ יותר בבתי חולים בארה"ב בצורתו המסוכנת. האגודה למחלות זיהומיות באמריקה, מונים עוד שני חיידקים שפיתחו עמידות לאנטיביוטיקה כגון,    Staphylococcus aureusוגם Enterococcus faecium , המהווים בעיה לפצועים המאושפזים בבתי החולים.

על פי המעקב שהם ערכו, בשנת 2002 היו בבית החולים הצבאי שליד ושינגטון, עשרה מקרים של חולים שנדבקו בחיידק אצינטובקטר , בשנת 2004 מספר החולים שנדבקו עלה ל 279  ובשנת 2007 המספר ירד ל 177 מקרים, אחרי מלחמה עיקשת בו.

החיידקים הנקראים "טורפים" (Flash Eating Bacteria) אינם סוגים חדשים שצנחו עלינו פתאום ממקומות לא מוכרים, אלא הם שוכנים בתוכנו וחיים עמנו במהלך החיים מבלי לגרום למחלות קשות. החיידקים שהופכים להיות פתאום מסוכנים וטורפים את רקמות הגוף הם בעיקר מהסוגים "סטרפטוקוקוס" , "סטפילוקוקוס" וכן "מנינגוקוקוס". החיידק סטרפטוקוקוס יושב לעתים בגרונו של האדם ועלול לגרום לדלקת קלה. אולם לפעמים (נדיר) הוא הופך לחיידק טורף הפוגע ביתר רקמות הגוף ועלול לגרום לקריסת מערכות אם לא מטפלים בחולה מיד. מאחר שאין שום חיסון או כל דרך למנוע התקפה, לכן חשוב זיהוי מהיר וטיפול מהיר על מנת להציל חיים. על פי הפרסומים, נפגעים בעיקר אנשים בעלי מערכת חיסונית חלשה, קשישים וילדים.

החיידקים ההופכים להיות אלימים וטורפים, מוגנים היטב מפני המערכת החיסונים של גופנו, לכן אין מי שיעצור אותם מלהתקדם ולהרוס את רקמות הגוף. זה יכול להתחיל בפצע פשוט בעור שבו יש חיידקי סטרפטוקוקים, שיכולים להעמיק ברקמות עד למערכת הלימפה ולפגוע בה. הוא יכול להופיע בדלקת גרון רגילה ומשם הוא עלול להתפשט במהירות לכל הגוף.

חיידקי סטרפטוקוקוס (    (Streptococcus pyogenמוכרים כחיידקים אלימים, שגרמו למותם של מיליוני בני אדם מאינפקציות, לפני שנמצאה תרופת הפניצילין בתחילת המאה העשרים. לואי פסטר שחי בצרפת, היה הראשון שראה במיקרוסקופ את חיידקי הסטרפטוקוקוס בשנת  1879  ותיאר אותם. פלמינג האנגלי שבא אחריו, גילה שהעובש הירוק הנקרא "פניציליום" משמיד את החיידקים הנמצאים בקרבתו ומכאן פיתחו לראשונה את תרופת האנטיביוטיקה הנקראת "פניצילין".

החיידק  "מנינגוקוקוס" יושב בדרך כלל בלוע ובחלל האף אצל בני אדם, מבלי לגרום נזק או מחלה. אולם כאשר החיידקים מתרבים באוכלוסיה צפופה, חלק קטן מהאנשים (שהמערכת החיסונית שלהם אינה יכולה להתמודד עם החיידק), עלולים לחלות בדלקת קרום המוח ולהדביק אחרים. לאחרונה אנו עדים על התפרצויות של חיידקים טורפים בעולם, נוסף לחיידקים אחרים הגורמים זיהומים לחולים. היעילות של האנטיביוטיקה הולכת ופוחתת, כי החיידקים פיתחו עמידות נגדה, עקב השימוש הרב בה.

החיידק הנקרא סטפילוקוקוס, נראה במיקרוסקופ כמו אשכול ענבים (שם החיידק ביוונית הוא אשכול). 30% מהאנשים נושאים את החיידק בחלל האף ועוד 20% נושאים אותו על העור מבלי לגרום נזק. החוקרים טוענים ש 85% מכלל החיידקים בגוף הם ידידותיים אצל אנשים בעלי מערכת חיסון תקינה.

החיידק סטפילוקוקוס אוריאוס, עלול לגרום למחלת הסקרלטינה (שנית) בילדים, נמצא בפצעים מוגלתיים בעור, על קרומים ריריים בגוף, בדלקות מעל העיניים, בזיהומים בדרכי הנשימה ובדלקת ריאות.
הרעלן שהוא מייצר, עלול לגרום לזיהומים בדרכי העיכול ובעיקר בקיבה ובמעיים. אפשר לומר, שבדרך כלל, אנו חיים טוב עם החיידקים שבתוכנו, אולם לעתים רחוקות הם עלולים לצאת מכלל שליטה, אצל אחוז קטן מהאנשים, שהמערכת החיסונית שלהם נפגמה.

                                                                 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

                                                       

 

 

 

 


Comments